284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 168: | שורה 168: | ||
לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' () צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט) | לדעת '''סמ"ג''' (לאוין קמ-קמא) ו'''סמ"ק''' () צריך לחקור. כך פסקו '''בי"ו''' (צט ה ד"ה ומ"ש רבינו שנ"ל) ו'''רש"ל''' (יש"ש נט) | ||
== כמות ההיתר המבטלת איסור == | |||
נערך דיון האם שעת ידיעת התערבות האיסור בהיתר משפיעה על דין התערובת בגלל דין חתיכה נעשית נבילה. לדוגמא: חתיכה הבלועה מאיסור שאין בה ששים כנגדו, וקודם שנודע לו שנאסרה נפלה לתבשיל שיש בו ששים נגד האיסור אך לא נגד כל החתיכה. וכן חתיכת איסור שנפלה לתבשיל שאין בו ששים נגדה, והוסיף בשוגג היתר כך שכעת יש ששים נגדה. | |||
ה'''או"ה''' כתב שהכל תלוי בידיעת התערובת: אין אומרים חנ"נ אם לא נודעה התערובת, ואם נודע התערובת צריך ששים בהיתר הנוסף כנגד כל התערובת גם במקום שלא שייך חנ"נ. הביאו ה'''רמ"א''' (צט ה) בלשון י"א. | |||
וכתב '''ערוה"ש''',ה שנראה ברור שהביאו משום שחושש לדבריו לחומרא במקום שנודע התערובת דבעי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי לא ס"ל להקל כדבריו לומר שאם לא נודע התערובת לא אמרינן חנ"נ. וה'''ש"ך''',טו כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ יד יהודה,חוו"ד,דברי יוסף,חכ"א (והוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור), מנחת יעקב (והוסיף שבתערובת לח בלח בש"א אפשר להקל לכת' בכה"ג שהוסיף היתר קודם שנודע. פת"ש,ו). | |||
== דין הקדרה == | == דין הקדרה == | ||
| שורה 177: | שורה 184: | ||
== כאשר יש כוונה אחרת == | == כאשר יש כוונה אחרת == | ||
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן)- מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכת'. '''ט"ז''' (צו,ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | '''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן)- מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכת'. '''ט"ז''' (צו,ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | ||
(הרב פויפר ח,ג- ולכן פרי שמוחזק בתולעים (בכה"ג חייב לבודקו מהתורה כיון שנחשב שיש בו ודאי תולעים(, אם נוהגים תמיד לטוחנו או לרסקו באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד- מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכת', כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים. וזהו שהתיר הט"ז קלז,ד לטחון חיטים אם א"א לבררם. וזהו שהקלו לטחון חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. שו"ע תנג,ג. ועיין שו"ע פד,יד. והוסיף הרב פויפר,יא שאם הוא רק ספק איסור, כגון פירות שיש בהם רק מיעוט המצוי של תולעים, אזי אם הדרך לרסקם בלי קשר לביטול התולעים- בדיעבד שטחנם בלא בדיקה, הפירות מותרים אפילו עשה כן במזיד. שכן בכה"ג שהצטרפו שני צדדים להקל אין הקנס של ביטול איסור לכת'). | (הרב פויפר ח,ג- ולכן פרי שמוחזק בתולעים (בכה"ג חייב לבודקו מהתורה כיון שנחשב שיש בו ודאי תולעים(, אם נוהגים תמיד לטוחנו או לרסקו באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד- מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכת', כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים. וזהו שהתיר הט"ז קלז,ד לטחון חיטים אם א"א לבררם. וזהו שהקלו לטחון חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. שו"ע תנג,ג. ועיין שו"ע פד,יד. והוסיף הרב פויפר,יא שאם הוא רק ספק איסור, כגון פירות שיש בהם רק מיעוט המצוי של תולעים, אזי אם הדרך לרסקם בלי קשר לביטול התולעים- בדיעבד שטחנם בלא בדיקה, הפירות מותרים אפילו עשה כן במזיד. שכן בכה"ג שהצטרפו שני צדדים להקל אין הקנס של ביטול איסור לכת'). | ||