284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←דין הקדרה
| שורה 160: | שורה 160: | ||
בדומה לדיון הנערך בסוגיית [[מעשה שבת#דין הקדירה|מעשה שבת]], נחלקו לגבי דין הכלי שנעשה בו מעשה ביטול האיסור<ref>הכוונה למקרים בהם הכלי לא נאסר עוד לפני שהאיסור התבטל. לדוגמא יש להבדיל בין מקרה שהוסיף בו היתר על האיסור, לבין מקרה שהפיל את האיסור לתוך תבשיל שיש בו פי שישים כנגד האיסור.</ref>: | בדומה לדיון הנערך בסוגיית [[מעשה שבת#דין הקדירה|מעשה שבת]], נחלקו לגבי דין הכלי שנעשה בו מעשה ביטול האיסור<ref>הכוונה למקרים בהם הכלי לא נאסר עוד לפני שהאיסור התבטל. לדוגמא יש להבדיל בין מקרה שהוסיף בו היתר על האיסור, לבין מקרה שהפיל את האיסור לתוך תבשיל שיש בו פי שישים כנגד האיסור.</ref>: | ||
'''תבואות שור''' (לט, ב) שהובא להלכה ב'''רע"א''' (צט, ה) סובר שקדרה שבוטל בה איסור נאסרת למבטל ולבני ביתו כדין קדרה שבושל בה איסור, אולם לאחרים ביטול האיסור מועיל ולכן הקדרה לא נאסרה עבורם. | '''תבואות שור''' (לט, ב) שהובא להלכה ב'''רע"א''' (צט, ה) סובר שקדרה שבוטל בה איסור נאסרת למבטל ולבני ביתו כדין קדרה שבושל בה איסור, אולם לאחרים ביטול האיסור מועיל ולכן הקדרה לא נאסרה עבורם. '''דר"ת''' (לט יח) הסכים. | ||
'''יד יהודה''' (יח) טען שאין כאן איסור חפצא, אלא רק איסור גברא שלא יהנה ממעשיו הרעים. לכן, מכיוון שאין למבטל הנאה מכך שנבלעה התערובת בקדרה, אין הכלי נאסר. | '''יד יהודה''' (יח) טען שאין כאן איסור חפצא, אלא רק איסור גברא שלא יהנה ממעשיו הרעים. לכן, מכיוון שאין למבטל הנאה מכך שנבלעה התערובת בקדרה, אין הכלי נאסר. | ||