284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←מקרים מיוחדים
| שורה 164: | שורה 164: | ||
'''יד יהודה''' (יח) טען שאין כאן איסור חפצא, אלא רק איסור גברא שלא יהנה ממעשיו הרעים. לכן, מכיוון שאין למבטל הנאה מכך שנבלעה התערובת בקדרה, אין הכלי נאסר. | '''יד יהודה''' (יח) טען שאין כאן איסור חפצא, אלא רק איסור גברא שלא יהנה ממעשיו הרעים. לכן, מכיוון שאין למבטל הנאה מכך שנבלעה התערובת בקדרה, אין הכלי נאסר. | ||
== כאשר יש כוונה | == כאשר יש כוונה אחרת == | ||
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן)- מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכת'. '''ט"ז''' (צו,ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | '''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן)- מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכת'. '''ט"ז''' (צו,ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | ||
| שורה 187: | שורה 187: | ||
'''מעדה"ש''' (עב) הביא בשם '''פמ"ג''' (שפ"ד צט כב), גליון '''מהרש"א''' ו'''צ"צ''' (פ) שאסור לבטל חלב במים על מנת ליתנם לאחר מכן בבשר. | '''מעדה"ש''' (עב) הביא בשם '''פמ"ג''' (שפ"ד צט כב), גליון '''מהרש"א''' ו'''צ"צ''' (פ) שאסור לבטל חלב במים על מנת ליתנם לאחר מכן בבשר. | ||
אבל אם לא עושה כן כדי לאוכלו עם בשר, אלא | אבל אם לא עושה כן כדי לאוכלו עם בשר, אלא [[ביטול איסור לכתחילה#כאשר יש כוונה אחרת|עם כוונה אחרת]] כגון לערב חלב ביין לבן כדי להדגיש לבנינותו מפני הכבוד, אזי לדעת '''מהרי"ט''' (ב יח), '''כנה"ג''' (בהגהות הטור אות יד) ו'''חכ"א''' (נב יא) אם יש ששים ביין הדבר מותר, גם אם הדרך לשתותו עם בשר. אמנם ה'''צ"צ''' (פ) ו'''מנחת יעקב''' (ס א) אוסרים גם בכה"ג. ה'''פמ"ג''' (מ"ז א) כתב להקל רק במקום הפסד. וכ"כ '''כה"ח''' (נה) שרק בדיעבד יש להתיר, אפילו עשה כן במזיד. '''פאה"ש''' (קב). | ||
=== נ"ט בר נ"ט === | === נ"ט בר נ"ט === | ||