הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

לגבי מקרה ששתי פעולות ההתערבות התרחשו (בדיעבד) פסק ה[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%95| '''רמ"א''' (צט ו)] על פי ה'''או"ה הארוך''' (כד): {{ציטוטון|כזית חלב שנפל למים ונתבטל בשישים ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר, '''מותר''' אע"פ שאין בבשר שישים נגד החלב, שהרי נתבטל במים.|}}

ה'''ש"ך''' (צט כב) הוסיף על דברי הרמ"א על השו"ע את דבריו ב'''תו"ח''' (פ"ה י"א): אפילו לכתחילה מותר להעביר את המים שבלעו חלב ובטלוהו לקדירה של בשר.

 

'''מעדה"ש''' (עב) הביא בשם '''פמ"ג''' (שפ"ד צט כב), גליון '''מהרש"א''' ו'''צ"צ''' (פ) שאסור לבטל חלב במים על מנת ליתנם לאחר מכן בבשר.

 

אבל אם לא עושה כן כדי לאוכלו עם בשר, אלא מסיבה אחרת כגון לערב חלב ביין לבן כדי להדגיש לבנינותו מפני הכבוד, אזי לדעת '''מהרי"ט''' (ב יח), '''כנה"ג''' (בהגהות הטור אות יד) ו'''חכ"א''' (נב יא) אם יש ששים ביין הדבר מותר, גם אם הדרך לשתותו עם בשר. אמנם ה'''צ"צ''' (פ) ו'''מנחת יעקב''' (ס א) אוסרים גם בכה"ג. ה'''פמ"ג''' (מ"ז א) כתב להקל רק במקום הפסד. וכ"כ '''כה"ח''' (נה) שרק בדיעבד יש להתיר, אפילו עשה כן במזיד. '''פאה"ש''' (קב).