284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←מאכל פרווה הבלוע בו חלב ורוצה לאוכלו או לערבו עם בשר
| שורה 173: | שורה 173: | ||
{{ציטוטון|כזית חלב שנפל למים ונתבטל בשישים ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר אע"פ שאין בבשר שישים נגד החלב, שהרי נתבטל במים. (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ד) וכל כיוצא בזה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%95| רמ"א יו"ד צט ו]}} | {{ציטוטון|כזית חלב שנפל למים ונתבטל בשישים ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר אע"פ שאין בבשר שישים נגד החלב, שהרי נתבטל במים. (באיסור והיתר הארוך כלל כ"ד) וכל כיוצא בזה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%95| רמ"א יו"ד צט ו]}} | ||
ה'''ש"ך''' (יו"ד צט כב) | ה'''ש"ך''' (יו"ד צט כב) הוסיף על דברי הרמ"א על השו"ע את דבריו ב'''תו"ח''' (פ"ה י"א): אפילו לכתחילה מותר להעביר את המים שבלעו חלב ובטלוהו לקדירה של בשר. | ||
==== לכתחילה ==== | ==== לכתחילה ==== | ||
| שורה 187: | שורה 187: | ||
הרב פפויפר ח, ב, ח-ט. | הרב פפויפר ח, ב, ח-ט. | ||
במקרה שביטול האיסור נעשה על ידי עירוב האיסור בהיתר שלא שייך למבטל, דין | במקרה שביטול האיסור נעשה על ידי עירוב האיסור בהיתר שלא שייך למבטל, דין התע לגבי הבעלים נקבע לפי 3 מאפיינים: | ||
# האם האיסור שייך למבטל. | # האם האיסור שייך למבטל. | ||
# האם הביטול נעשה עבור בעל ההיתר. | # האם הביטול נעשה עבור בעל ההיתר. | ||
| שורה 243: | שורה 243: | ||
| | | | ||
|} | |} | ||
=== ביטול חמץ לפני פסח === | |||
לפי המקילים שחמץ אינו חוזר וניעור (לשו"ע בהכל, ולרמ"א בתערובת לח בלח) אסור לערב חמץ בכוונה תחילה לפני הפסח ולבטלו בשישים כדי לאכול את התערובת בפסח (כפירוש '''פר"ח''' בדעת שו"ע, '''מ"ב''' תמז, סו"ס קב). ורק בדיעבד אם נתערב, מותר באכילה. ולמחמירים, כיוון שאסור באכילה אסור בהשהייה, ורק בדיעבד אם עבר הפסח, מותר אחר הפסח באכילה ('''מ"ב''' תמז קב). | === ביטול היתר שיהפוך לאיסור === | ||
==== ביטול חמץ לפני פסח ==== | |||
לפי המקילים שחמץ אינו חוזר וניעור (לשו"ע בהכל, ולרמ"א בתערובת לח בלח) אסור לערב חמץ בכוונה תחילה לפני הפסח ולבטלו בשישים כדי לאכול את התערובת בפסח (כפירוש '''פר"ח''' בדעת שו"ע, '''מ"ב''' תמז, סו"ס קב). ורק בדיעבד אם נתערב, מותר באכילה. ולמחמירים, כיוון שאסור באכילה גם אסור בהשהייה, ורק בדיעבד אם עבר הפסח, מותר אחר הפסח באכילה ('''מ"ב''' תמז קב). | |||
ואם כבר התערב מעט חמץ לפני הפסח ואין שם פי שישים נגדו, כתב '''מ"ב''' (תנג כ), שלפי ה'''ט"ז''' מותר להוסיף כדי לבטלו בשישים, אבל ל'''מ"א''' ורוב הפוסקים אסור, מפני שהוא נראה כמבטל איסור לכתחילה. | ואם כבר התערב מעט חמץ לפני הפסח ואין שם פי שישים נגדו, כתב '''מ"ב''' (תנג כ), שלפי ה'''ט"ז''' מותר להוסיף כדי לבטלו בשישים, אבל ל'''מ"א''' ורוב הפוסקים אסור, מפני שהוא נראה כמבטל איסור לכתחילה. | ||
=== ביטול קטניות לפני ובמהלך פסח === | ==== ביטול קטניות לפני ובמהלך פסח ==== | ||
למנהג האשכנזים שנהגו [[המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות#גזירת קטניות|איסור אכילת קטניות]] בחג פסח, שייך דין ביטול איסור לכתחילה במהלך פסח. '''רמ"א''' (תנג א) פסק שבמקרה ונפלו קטניות לתבשיל בשוגג שהתבשיל אינו נאסר. '''מ"ב''' (ט) צמצמם את ההיתר למקרים בהם בתערובת היה רוב כנגד הקטניות<ref>מפני שהתבשיל הולך אחרי רובו, ובמקרה שרובו מקטניות הוא נחשב לתבשיל קטניות.</ref>. | למנהג האשכנזים שנהגו [[המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות#גזירת קטניות|איסור אכילת קטניות]] בחג פסח, שייך דין ביטול איסור לכתחילה במהלך פסח. '''רמ"א''' (תנג א) פסק שבמקרה ונפלו קטניות לתבשיל בשוגג שהתבשיל אינו נאסר. '''מ"ב''' (ט) צמצמם את ההיתר למקרים בהם בתערובת היה רוב כנגד הקטניות<ref>מפני שהתבשיל הולך אחרי רובו, ובמקרה שרובו מקטניות הוא נחשב לתבשיל קטניות.</ref>. | ||