284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←איסור דאורייתא בשיעור דרבנן
| שורה 81: | שורה 81: | ||
=== איסורים מדברי חכמים === | === איסורים מדברי חכמים === | ||
==== דעת המתירים ==== | |||
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|אבל באיסור של דבריהם מבטלין האיסור לכתחלה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_הלכות_מאכלות_אסורות_טו_כו משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ו]}} | כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|אבל באיסור של דבריהם מבטלין האיסור לכתחלה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_הלכות_מאכלות_אסורות_טו_כו משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ו]}} | ||
| שורה 89: | שורה 91: | ||
ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות. | ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות. | ||
כך | כך פסק ה'''שו"ע''' (צט ו): "איסור של דבריהם אין מערבין אותו בידיים כדי לבטלו, ואם עשה כן במזיד אסור. אבל אם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו, מרבה עליו ומבטלו". | ||
כך פסקו '''ט"ז''' (יב), '''זב"צ''' (מו) ו'''כה"ח''' (סח). | |||
בעקבות הלשון הכללית של השו"ע נחלקו: | |||
לדעת '''פר"ח''' (),'''פמ"ג''' (),'''זב"צ''' () ו'''כה"ח''' () השו"ע לא חילק ומשמע שבדרבנן מותר להוסיף גם אם יש בתערובת רוב איסור. | |||
לדעת '''חוו"ד''' (), '''כרו"פ''' () ו'''ערוגה"ב''' () בכה"ג כל התערובת נחשבת איסור לגבי דין הוספת היתר (גם אם אין לה דין חנ"נ), כך שאם יוסיף היתר, לא הוי כמרבה היתר אלא כמערב לכת' . | |||
בעקבות מחלוקת זו התיר '''מעדה"ש''' (ס) לבטל רק בשעת הדחק, והוסיף עפ"י '''רע"א''' בשם '''אליה רבה''' (או"ח תרעז ז) שבמקרה שהפיל את האיסור להיתר בידיו (איפלו שוגג), אסור לבטל את האיסור מלבד בשעת הדחק. | |||
''' | ==== דעת האוסרים ==== | ||
כתב ה'''רא"ש''': {{ציטוטון|והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסורא דרבנן לכתחלה היינו דוקא היכא דמיקלי קלי איסורא. אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה אפילו באיסורא דרבנן ואפילו אין לו מתירין.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 רא"ש, ביצה, פרק א, סימן ב]}}. כלומר דווקא בעצי מוקצה התירו להוסיף היתר מפני שאינו נהנה מהאיסור עד שעת ביעורו מן העולם, ואז אין בו ממש, ולכן לא נהנה מממשות האיסור (ט"ז יב ומשנ"ב תקז ח). | |||
''' | כך פסקו '''ר"ן''' (ביצה ב ב), '''תרומת הדשן''' (נד), '''הגהש"ד''' (לט ג ד"ה הרא"ש), '''רא"ה''' (בבדק הבית על הרשב"א), '''מרדכי''' (בהגהות מרדכי על חולין רמז תשנג), '''אגודה''' (ביצה פרק א סימן ז ד"ה ואם), ו'''איסור והיתר הארוך''' (כד י). | ||
ה'''ר"ן''' הוסיף שמותר דווקא אם אין לו עיקר בתורה (כמוקצה, לאפוקי אגוזי ערלה), ודוקא כשהאיסור אינו ניכר. | |||
כך פסקו '''רמ"א''' (צט ו), '''ש"ך''' (יט), '''חכ"א''' (נב ז), '''פמ"ג''' אא"כ הפס"מ (משב"ז יב). | |||
''' | |||
=== איסור דאורייתא בשיעור דרבנן === | === איסור דאורייתא בשיעור דרבנן === | ||
לדברי ה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך ד ג) ההקלה באיסורי דרבנן מתייחסת רק לאיסור דרבנן מקורי, אך לא לאיסור דאורייתא בשיעור דרבנן<ref>לדוגמא: בתערובת איסור והיתר מין במינו, האיסור בטל ברוב מדאורייתא ובפי שישים מדברי חכמים. לשיטת הרשב"א אם יש רוב כנגד האיסור (ולכן הוא בטל מדאורייתא ושיעור איסור התורה הפך לשיעור דרבנן), אסור להוסיף לתערובת היתר שיצטרף לפי שישים מהאיסור כדי לבטלו גם מדרבנן.</ref>. כך | לדברי ה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך ד ג) ההקלה באיסורי דרבנן מתייחסת רק לאיסור דרבנן מקורי, אך לא לאיסור דאורייתא בשיעור דרבנן<ref>לדוגמא: בתערובת איסור והיתר מין במינו, האיסור בטל ברוב מדאורייתא ובפי שישים מדברי חכמים. לשיטת הרשב"א אם יש רוב כנגד האיסור (ולכן הוא בטל מדאורייתא ושיעור איסור התורה הפך לשיעור דרבנן), אסור להוסיף לתערובת היתר שיצטרף לפי שישים מהאיסור כדי לבטלו גם מדרבנן.</ref>. כך פסקו '''פר"ת''' (א, הובא בפאה"ש קסח) ו'''פמ"ג''' (משב"ז יב). | ||
השו"ע ושאר הפוסקים לא חילקו כך, ולכן נראה שדעותיהם חלוקות. | השו"ע ושאר הפוסקים לא חילקו כך, ולכן נראה שדעותיהם חלוקות. | ||