הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות.

כתב ה'''רא"ש''': {{ציטוטון|והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסורא דרבנן לכתחלה היינו דוקא היכא דמיקלי קלי איסורא. אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה אפילו באיסורא דרבנן ואפילו אין לו מתירין.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 רא"ש, ביצה, פרק א, סימן ב]}}. כלומר דווקא בעצי מוקצה התירו להוסיף היתר מפני שאינו נהנה מהאיסור עד שעת ביעורו מן העולם, ואז אין בו ממש, ולכן לא נהנה מממשות האיסור (ט"ז יב ומשנ"ב תקז ח).

כך פסקו '''ר"ן''' (ביצה ב ב), '''תרומת הדשן''' (נד), '''הגהש"ד''' (לט ג ד"ה הרא"ש), '''רא"ה''' (בבדק הבית על הרשב"א), '''מרדכי''' (בהגהות מרדכי על חולין רמז תשנג), '''אגודה''' (ביצה פרק א סימן ז ד"ה ואם), ו'''איסור והיתר הארוך''' (כד י).  

=>