284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←איסורים מדברי חכמים
| שורה 85: | שורה 85: | ||
כך סברו '''טור''' (צט ו) בשם '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג והקצר לא ב), '''הגה"מ''' (על הרמב"ם, אות כ בשם '''רבינו שמחה'''), '''רמב"ן''' (בכורות ד כב א) ו'''ר"ש''' (חלה ד ח). | כך סברו '''טור''' (צט ו) בשם '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג והקצר לא ב), '''הגה"מ''' (על הרמב"ם, אות כ בשם '''רבינו שמחה'''), '''רמב"ן''' (בכורות ד כב א) ו'''ר"ש''' (חלה ד ח). | ||
'''מהרש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה סימן | '''מהרש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה סימן נט, הובא בבאר היטב צט יד) הסביר שבגמרא בביצה דורשים בהיתר על העצים "משום דמקלא קלי איסורא" מפני שמדובר בדבר שיש לו מתירין, אבל באיסורי דרבנן שאינם דשיל"מ מותר לבטל את האיסור גם בלי לכלותו. | ||
ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות. | ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות. | ||
כך פסקו ה'''שו"ע''' (צט ו), | כך פסקו ה'''שו"ע''' (צט ו), '''ט"ז''' (יב), '''זב"צ וכה"ח''' (נזכרו במעדה"ש סד). | ||
כתב ה'''רא"ש''': {{ציטוטון|והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסורא דרבנן לכתחלה היינו דוקא היכא דמיקלי קלי איסורא. אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה אפילו באיסורא דרבנן ואפילו אין לו מתירין.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 רא"ש, ביצה, פרק א, סימן ב]}} | כתב ה'''רא"ש''': {{ציטוטון|והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסורא דרבנן לכתחלה היינו דוקא היכא דמיקלי קלי איסורא. אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה אפילו באיסורא דרבנן ואפילו אין לו מתירין.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%91 רא"ש, ביצה, פרק א, סימן ב]}}. כלומר דווקא בעצי מוקצה התירו להוסיף היתר מפני שאינו נהנה מהאיסור עד שעת ביעורו מן העולם, ואז אין בו ממש, ולכן לא נהנה מממשות האיסור (ט"ז יב ומשנ"ב תקז ח). | ||
''' | כך פסקו '''ר"ן''' (ביצה ב ב), '''תרומת הדשן''' (נד), '''הגהש"ד''' (לט ג ד"ה הרא"ש), '''רא"ה''' (בבדק הבית על הרשב"א), '''מרדכי''' (בהגהות מרדכי על חולין רמז תשנג), '''אגודה''' (ביצה פרק א סימן ז ד"ה ואם), ו'''איסור והיתר הארוך''' (כד י). | ||
יש לציין שהר"ן הוסיף שדוקא אם אין לו עיקר בתורה מותר (כמוצקה לאפוקי אגוזי ערלה), ודוקא שהאיסור אינו ניכר. | יש לציין שהר"ן הוסיף שדוקא אם אין לו עיקר בתורה מותר (כמוצקה לאפוקי אגוזי ערלה), ודוקא שהאיסור אינו ניכר. | ||