הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

הוסרו 1,471 בתים ,  21:50, 4 באפריל 2018
שורה 142: שורה 142:


== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה ==
== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה ==
שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}).
מספר גדרים ניתנו לשוגג:
 
# אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע).
אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו
# ידע ושכח שיש שם איסור. לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה.
# אם טעה בדין. דוגמא המובאת ב'''ט"ז''' (צט, ט): אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור. כך סברו רוב הפוסקים.<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref>
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref>
אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג ('''פת"ש''' צט ה בשם ה'''צ"צ''', וכ"כ '''מעדה"ש''' (לד)  ו'''פנה"ל''' (שבת כו, ז).


לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג.
לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג.
לערוך:
וכן הבאנו בהלכות שבת בשם המ"ב,בית יעקב,עה"ש ועוד, ששוגג הוא גם כאשר הכיר את המציאות וחשב שמותר לעשות את המעשה שעושה.  וכאשר לא התכוון למעשה האיסור כלל, או מפני שלא הכיר את המציאות וחשב שעושה דבר המותר ויצא שעשה דבר אסור, או מפני שפשוט התפקשש לו- לא נחשב שוגג אלא '''מתעסק'''. והלכה להקל כט"ז ודעמיה, משום שכ"ד רה"פ, ועוד שלרה"פ ביטול איסורים הוי דרבנן. אמנם כתב הפת"ש בשם ה'''צמח צדק''' שאם שאל ללמודים במקום ולא לבעלי הוראה, והתברר שטעו, מקרי מזיד. והובא בדעת תורה ובילקו"י (פנה"ל שבת הרחבות). וכ"כ מעדה"ש,לד.  וכ"כ הרב בפנה"ל שבת כו,ז ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג,12 שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן '''חילוני''' שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, הדבר אסור משום 'לפני עיור'. ע"כ מהצבא כהלכה ופנה"ל


== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה ==
== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה ==
284

עריכות