284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה
| שורה 142: | שורה 142: | ||
== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | == הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | ||
מספר גדרים ניתנו לשוגג: | |||
# אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע). | |||
# ידע ושכח שיש שם איסור. לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה. | |||
# אם טעה בדין. דוגמא המובאת ב'''ט"ז''' (צט, ט): אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור. כך סברו רוב הפוסקים.<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | |||
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ||
אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג ('''פת"ש''' צט ה בשם ה'''צ"צ''', וכ"כ '''מעדה"ש''' (לד) ו'''פנה"ל''' (שבת כו, ז). | |||
לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג. | לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג. | ||
== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | == תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | ||