284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
←הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה
| שורה 132: | שורה 132: | ||
שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}). | שוגג מקרי בין אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע), בין אם ידע ושכח שיש שם איסור (לפי '''פמ"ג''' (משב"ז, ט), '''ערוך השלחן''' (צט, כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה), ובין אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור (ט"ז {{מקור}} ורוב הפוסקים, דלא כמשמעות רש"ל {{מקור}}). | ||
אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref>כך | אבל אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג (פת"ש {{מקור}} בשם הצ"צ).<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | ||
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ||