הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

נוספו 3,178 בתים ,  12:24, 20 במרץ 2018
שורה 81: שורה 81:
=== איסורים מדברי חכמים ===
=== איסורים מדברי חכמים ===
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|אבל באיסור של דבריהם מבטלין האיסור לכתחלה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_הלכות_מאכלות_אסורות_טו_כו משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ו]}}
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|אבל באיסור של דבריהם מבטלין האיסור לכתחלה.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_הלכות_מאכלות_אסורות_טו_כו משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ו]}}
לערוך:
וכ"ד ר' שמחה והג"מ. ומה שאמרו בגמ' שההיתר בעצים הוא דוקא משום דמקלא קלי איסורא, זהו משום דהוי דישל"מ, אבל באיסורי דרבנן שאינם דשיל"מ שרי אף בלא זה. רש"ל. '''ודוקא''' '''להוסיף''' היתר על תערובת שנפל בה איסור מותר, וכדין עצי מוקצה, אך לערב איסור בהיתר לכת' באופן שבטל- אסור, ומעשהו של רבה בבכורות הוא היתר מיוחד בחלת חו"ל).
וכ"פ ה'''שו"ע''', רש"ל וט"ז יב (וכ"פ זב"צ וכה"ח למנהג ספרדים. מעדה"ש,סד. ולאשכנזים אין מנהג ברור בזה, שהרי רש"ל וט"ז פסקו להקל).
'''רא"ש,ר"ן'''- גם איסור דרבנן אסור לבטל לכת' (ודוקא בעצי מוקצה התירו להוסיף היתר כיון דמקלא קלי איסורא, שמפני שאינו נהנה
מהאיסור עד שעת ביעורו מן העולם, ואז אין בו ממש, נמצא שלא נהנה מממשות איסור (ט"ז ומ"ב תקז,ח). וכן פסקו תה"ד,רא"ה,מרדכי,אגודה,או"ה.
יש לציין שהר"ן הוסיף שדוקא אם אין לו עיקר בתורה מותר (כמוצקה לאפוקי אגוזי ערלה), ודוקא שהאיסור אינו ניכר.
בשירת הים הוסיף לרשימה גם את הר"ש והרמב"ן, ושהוסיפו שגם מותר לבטל תרומת חו"ל, וכמעשהו של רבה).
וכ"פ ה'''רמ"א''' (ע"פ המנהג) והש"ך (וכ"פ החכ"א, וכ"פ הפמ"ג אא"כ הפס"מ. מעדה"ש,סג).
=>
'''ביטל בשוגג'''- בדיעבד לכו"ע התערובת מותרת (אפילו ערב לכת' איסור בששים היתר, ולא רק כשהוסיף היתר לתערובת. שו"ע).
'''לבטל במזיד'''- בתערובת דאו' לכו"ע אסור אף בדיעבד (לשון השו"ע,ה- "אין מבטלין איסור לכת'. ואפילו נפל לתוך היתר שאין
בו שיעור לבטלו, אין מוסיפים עליו היתר כדי לבטלו. עבר וביטלו או שריבה עליו: אם בשוגג מותר, ואם במזיד אסור").
ובתערובת דרבנן: ל'''שו"ע''' מותר להוסיף לכת' (לשונו,ו- "איסור של דבריהם אין מערבין אותו בידיים כדי לבטלו, ואם עשה
כן במזיד אסור. אבל אם נפל מעצמו ואין בהיתר כדי לבטלו, מרבה עליו ומבטלו"), וה'''רמ"א''' כתב שנוהגים לאסור ואין לשנות.
'''הערות''':
- השו"ע לא חילק ומשמע שבדרבנן מותר להוסיף גם אם יש בתערובת רוב איסור (וכ"כ פר"ח,פמ"ג,זב"צ,כה"ח). וי"א שבכה"ג כל התערובת נחשבת
איסור לגבי דין הוספת היתר (גם אם אין לה דין חנ"נ), כך שאם יוסיף היתר, לא הוי כמרבה היתר אלא כמערב לכת' (חוו"ד,כרו"פ,ערוגה"ב. מעדה"ש,ס). 


=== ספקות ===
=== ספקות ===
284

עריכות