161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אפיית פת חלבית או בשרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קטגוריה:איסור והיתר]] | [[קטגוריה:איסור והיתר]] | ||
[[קטגוריה:בשר וחלב]] | [[קטגוריה:בשר וחלב]] | ||
{{מקורות||פסחים לו.||מאכלות אסורות ט כב|יורה דעה צז}} | {{מקורות||פסחים לו.||מאכלות אסורות ט כב|יורה דעה צז א}} | ||
הסוגיה עוסקת באיסור ללוש פת חלבית או בשרית, בגדריה השונים ובהיתרים הקיימים. | הסוגיה עוסקת באיסור ללוש פת חלבית או בשרית, בגדריה השונים ובהיתרים הקיימים. | ||
==דברי הגמרא== | ==דברי הגמרא== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר. | לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר. | ||
==הבנת רש"י== | ==הבנת רש"י== | ||
לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה | לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה לאפיית כמות קטנה כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר בכמות קטנה של מאפים. נראה שהסיבה לכך היא שהם נאכלים בזמן סמוך לאפייה ואין חשש שיבואו להתבלבל ולערב בשר וחלב. | ||
==הבנת הרי"ף== | ==הבנת הרי"ף== | ||
'''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא | '''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא לאפיית הפת בצורה מיוחדת ושונה לדוגמא כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר באפיית מאפים בעלי צורה מיוחדת או שונה שתזכיר לאדם שמדובר במאפה שהוא לא פרווה. | ||
==שו"ע== | ==שו"ע== | ||
'''הטור''' ו'''השו"ע''' פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' וגם את ההיתר של '''הרי"ף''' | '''הטור''' ו'''השו"ע''' (יורה דעה צז') פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' שאם לש כמות של כדי אכילה בבת אחת-מותר, וגם את ההיתר של '''הרי"ף''' שאם שינה את צורת הפת שתהא ניכרת שלא יבוא לאכלה עם בשר. | ||
מסביר '''הבית יוסף''' (שם) בשם '''השערי דורא''' ששתי ההבנות מתקבלות להלכה כיון ששתיהן הגיוניות מבחינת טעם הגזירה, ויש בהן כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | |||
כתב '''הרמ"א''' שמותר גם לאפות פת חלבית בכמות שתספיק לכל חג השבועות כיון שכל החג נחשב כאכילה סמוכה, וכן הדין לגבי אפיית פת בשרית לשבת שיהיה מותר לאפות כמות שתספיק לכל השבת. ונחלקו האחרונים מה המחלוקת בין הרמ"א לשו"ע. לעניות דעתי לא ברור שיש מחלוקת כלל, הרמ"א בא להתיר באופן נקודתי בזמנים שבהם גם כמות גדולה בוודאי תאכל בצורה רצופה ואין חשש להתבלבל, וגם השו"ע יסכים לדין זה. היו שהבינו שהם חולקים- הרמ"א מתיר עבור יום והשו"ע מתיר עבור ארוחה סמוכה, וקשה עליהם שהרי הרמ"א התיר רק בשבועות ובשבת ליום שלם, משמע שלא התיר סתם ככה ליום אלא שבא להרחיב את העיקרון של השו"ע גם לימים מסוימים שנחשבים כאכילה סמוכה. | |||
==דיונים באחרונים== | ==דיונים באחרונים== | ||
סיוגים של האחרונים לדין זה- | סיוגים של האחרונים לדין זה- | ||
דיוקים מהמילה פת- | דיוקים מהמילה פת- | ||
דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים) | דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים) | ||
מיני מתיקה שאין רגילים לאוכלם בסעודה- מותר. (בדי שולחן) | מיני מתיקה שאין רגילים לאוכלם בסעודה- מותר. (בדי שולחן) | ||
דבר שדרך לעשותו גם בשרי וגם חלבי אנשים חוקרים בזה ואין חשש. והיו שהחמירו ונראה כמקילים (תפארת אדם) וכך המנהג. | דבר שדרך לעשותו גם בשרי וגם חלבי אנשים חוקרים בזה ואין חשש. והיו שהחמירו ונראה כמקילים (תפארת אדם) וכך המנהג. | ||
דבר שנתפרסם שהוא תמיד חלבי או תמיד בשרי אין מקום לחשוש בו. | דבר שנתפרסם שהוא תמיד חלבי או תמיד בשרי אין מקום לחשוש בו. | ||
דיוקים במושג שינוי בלחם- | דיוקים במושג שינוי בלחם- | ||
נתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי-מותר. וצריך עיון.. (ערוה"ש, מהרי"ט) | נתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי-מותר. וצריך עיון.. (ערוה"ש, מהרי"ט) | ||
ההיתר של שינוי לפי הרבה אחרונים לא נוגע לרוצה למכור בשוק. ונראה שהשו"ע ורמ"א לא הזכירו את זה וחולקים על דין זה. (מהרי"ט, פרי מגדים, פתחי תשובה) | ההיתר של שינוי לפי הרבה אחרונים לא נוגע לרוצה למכור בשוק. ונראה שהשו"ע ורמ"א לא הזכירו את זה וחולקים על דין זה. (מהרי"ט, פרי מגדים, פתחי תשובה) | ||
דיוקים במושג כמות מועטת- | דיוקים במושג כמות מועטת- | ||
הבאנו כבר לעיל כיון שנראה כבר מהשו"ע רמ"א. שיש מחלוקת על סעודה אחת או לשבת שלמה. | הבאנו כבר לעיל כיון שנראה כבר מהשו"ע רמ"א. שיש מחלוקת על סעודה אחת או לשבת שלמה. | ||
דיוקים במושג אסור- | דיוקים במושג אסור- | ||
אמנם אסור באכילה אבל לפי רוה"פ מותר למכור לגוי. (בדי השולחן) | אמנם אסור באכילה אבל לפי רוה"פ מותר למכור לגוי. (בדי השולחן) | ||
יש שרצה לאסור אפילו אם אין טעם.(כו"פ) ורוב הפוסקים הקלו. | יש שרצה לאסור אפילו אם אין טעם.(כו"פ) ורוב הפוסקים הקלו. | ||
מותר לכתחילה לבטל בשישים (מהרי"ט), וחלקו עליו (צמח צדק, פרי מגדים) | מותר לכתחילה לבטל בשישים (מהרי"ט), וחלקו עליו (צמח צדק, פרי מגדים) | ||
האם דין נוגע רק לפת- | |||
הט"ז (וכ"כ הצ"צ) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו לבשרי וחלבי אסור לעשות אותו פתאום בשרי או חלבי כיון שיבואו להשתמש בו לסוג השני ויבואו לעבור באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק ש'בלנדר' שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע הרי שאסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וגם לפי דעתו אם אני הופך את זה עכשיו לבשרי באופן קבוע אין בעיה כי אז זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות. | הט"ז (וכ"כ הצ"צ) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו לבשרי וחלבי אסור לעשות אותו פתאום בשרי או חלבי כיון שיבואו להשתמש בו לסוג השני ויבואו לעבור באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק ש'בלנדר' שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע הרי שאסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וגם לפי דעתו אם אני הופך את זה עכשיו לבשרי באופן קבוע אין בעיה כי אז זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות. | ||
והקשנו בזה שהרי יש פה נ"ט בר נ"ט כיון שהשום נתן טעם בבלנדר והבלנדר יבוא ויתן טעם בשרי ומה שהכנו בבלנדר יהיה בו נ"ט בשרי ואחר כך נאכל אותו במשהו חלבי הרי שזה יהיה נ"ט בר נ"ט. ועוד שאחרי יום הטעם יהיה פגום ואז ודאי שמותר גם לכתחילה, וקשה. | והקשנו בזה שהרי יש פה נ"ט בר נ"ט כיון שהשום נתן טעם בבלנדר והבלנדר יבוא ויתן טעם בשרי ומה שהכנו בבלנדר יהיה בו נ"ט בשרי ואחר כך נאכל אותו במשהו חלבי הרי שזה יהיה נ"ט בר נ"ט. ועוד שאחרי יום הטעם יהיה פגום ואז ודאי שמותר גם לכתחילה, וקשה. | ||