הבדלים בין גרסאות בדף "אפיית פת חלבית או בשרית"

אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר.
לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר.
==הבנת רש"י==  
==הבנת רש"י==  
לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה לכמות קטנה כמו עין של שור.
לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה לכמות קטנה כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר בכמות קטנה של מאפים. נראה שהסיבה לכך היא שהם נאכלים בזמן סמוך לאפייה ואין חשש שיבואו להתבלבל ולערב בשר וחלב.
==הבנת הרי"ף==
==הבנת הרי"ף==
'''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא לשינוי בצורת הפת לעשות אותה בצורה מיוחדת ושונה כמו עין של שור.
'''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא לשינוי בצורת הפת לעשות אותה בצורה מיוחדת ושונה כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר באפיית מאפים בעלי צורה מיוחדת או שונה שתזכיר לאדם שמדובר במאפה שהוא לא פרווה.
==שו"ע==
==שו"ע==
'''הטור''' ו'''השו"ע''' פסקו להלכה את שתי ההבנות והב"י מסביר בשם '''השערי דורא''' ששני ההבנות מתקבלות כיון ששניהם הגיוניות מבחינת טעם הגזירה ויש בהם כדי להרחיק את האדם מן העבירה.  
'''הטור''' ו'''השו"ע''' פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' וגם את ההיתר של '''הרי"ף'''.
מסביר '''הבית יוסף''' בשם '''השערי דורא''' ששני ההבנות מתקבלות כיון ששניהם הגיוניות מבחינת טעם הגזירה, ויש בהם כדי להרחיק את האדם מן העבירה.  


והביא הרמ"א שהדין של כמות מועטת הוא גם אם מכינים לקראת שבת שאוכלים בשבת עצמה. לפי השו"ע מותר רק לסעודה הקרובה ולא יותר מזה. (פרי מגדים)
והביא הרמ"א שהדין של כמות מועטת הוא גם אם מכינים לקראת שבת שאוכלים בשבת עצמה. לפי השו"ע מותר רק לסעודה הקרובה ולא יותר מזה. (פרי מגדים)
161

עריכות