הבדלים בין גרסאות בדף "אפיית פת חלבית או בשרית"

אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קטגוריה:איסור והיתר]]
[[קטגוריה:איסור והיתר]]
[[קטגוריה:בשר בחלב]]
[[קטגוריה:בשר בחלב]]
{{מקורות||פסחים לו.||מאכלות אסורות ט כב|יורה דעה צז א}}
{{מקורות||פסחים ל:. לו.||מאכלות אסורות ט כב|יורה דעה צז א}}
הסוגיה עוסקת באיסור ללוש פת חלבית או בשרית, בגדריה השונים ובהיתרים הקיימים.
הסוגיה עוסקת באיסור ללוש פת חלבית או בשרית, בגדריה השונים ובהיתרים הקיימים.
==דברי הגמרא==
==דברי הגמרא==
הגמרא '''בפסחים לו.''' אוסרת ללוש פת בחלב, וכן למרוח שומן בתנור באופן שיהפוך את הלחם הנאפה בתוכו לבשרי, ובדיעבד אם אדם אפה הרי שהפת אסורה. הגמרא מנמקת את האיסור- מפני הרגל עבירה. פירוש הדבר שיבואו לאכול את הפת שרגילים שהיא פרווה עם מאכלים שהם חלבים או בשריים ויעברו באיסור בשר בחלב.  
'''הגמרא בפסחים''' (ל:) אוסרת למרוח שומן בתנור באופן שיהפוך את הלחם הנאפה בתוכו לבשרי, וכן הגמרא (שם לו.) אוסרת ללוש פת בחלב, וממשיכה שבדיעבד אם אדם אפה הרי שהפת אסורה. הגמרא מנמקת את האיסור- מפני הרגל עבירה. פירוש הדבר שיבואו לאכול את הפת שרגילים שהיא פרווה עם מאכלים שהם חלבים או בשריים ויעברו באיסור בשר בחלב.  


לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר.
לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר.
שורה 15: שורה 15:
'''הטור''' ו'''השו"ע''' (יורה דעה צז') פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' שאם לש כמות של כדי אכילה בבת אחת-מותר, וגם את ההיתר של '''הרי"ף''' שאם שינה את צורת הפת שתהא ניכרת שלא יבוא לאכלה עם בשר.
'''הטור''' ו'''השו"ע''' (יורה דעה צז') פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' שאם לש כמות של כדי אכילה בבת אחת-מותר, וגם את ההיתר של '''הרי"ף''' שאם שינה את צורת הפת שתהא ניכרת שלא יבוא לאכלה עם בשר.


מסביר '''הבית יוסף''' (שם) בשם '''השערי דורא''' ששתי ההבנות מתקבלות להלכה כיון ששתיהן הגיוניות מבחינת טעם הגזירה, ויש בהן כדי להרחיק את האדם מן העבירה.  
מסביר '''הבית יוסף''' (שם) על פי'''הגהות שערי דורא בשם מהרא"י''' ששתי ההבנות מתקבלות להלכה כיון ששתיהן הגיוניות מבחינת טעם הגזירה, ויש בהן כדי להרחיק את האדם מן העבירה.  
===דעת הרמ"א והאם הם חולקים===
===דעת הרמ"א והאם הם חולקים===


שורה 22: שורה 22:
באחרונים התפתחו דיונים רבים סביב דיוקים בדברי הגמרא והפוסקים.
באחרונים התפתחו דיונים רבים סביב דיוקים בדברי הגמרא והפוסקים.
===שיטת הט"ז===
===שיטת הט"ז===
'''הט"ז''' (יו"ד פ"ח) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים, והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו למאכלים שאחר כך מערבים בחלב, אסור לעשותו בשרי מחשש שיטעו וישתמשו בו לחלבי כפי שהיו רגילים ויעברו באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק שבלנדר שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע, אסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וכן כתב '''הצמח צדק'''. אמנם נראה שגם לדעתו אם הופכים את הבלנדר לבשרי באופן קבוע ומסמנים באופן המתאים, אין בכך איסור כי זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות.   
'''הט"ז''' (יו"ד צז, א) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים, והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו למאכלים שאחר כך מערבים בחלב, אסור לעשותו בשרי מחשש שיטעו וישתמשו בו לחלבי כפי שהיו רגילים ויעברו באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק שבלנדר שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע, אסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וכן כתב '''הצמח צדק'''. אמנם נראה שגם לדעתו אם הופכים את הבלנדר לבשרי באופן קבוע ומסמנים באופן המתאים, אין בכך איסור כי זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות.   


'''והערוך השולחן''' חלק על הט"ז והקשה, שהגמרא בחולין ... התירה לאכול צנון שנחתך בסכין בשרית עם בשר, ועל פי הט"ז היה מקום לאסור כיון שהצנון בלע טעם בשר ועל פי הט"ז דבר שרגילים בו שהוא פרווה ועשאוהו בשרי אסור לאוכלו אפילו עם בשר כיון שיש חשש שיבואו לטעות, (הט"ז הרי אסר להשתמש בבלנדר גם לבשרי כיון שאם יכינו שם משהו פרווה עלולים לשכוח ולאוכלו עם בשרי, ועל פי זה גם צנון שנחתך בסכין בשרי) למרות שזה בדיוק כמו הפת, כיון שהיא עיקר מאכלו של אדם ובזה יש לחשוש שלא ישים לב. והביא שאין הלכה כט"ז וכ"כ פר"ח ומנח"י וחוות דעת.
'''והערוך השולחן''' חלק על הט"ז והקשה, שהגמרא (חולין קיא:) התירה לאכול צנון שנחתך בסכין בשרית עם בשר, ועל פי הט"ז היה מקום לאסור כיון שהצנון בלע טעם בשר ועל פי הט"ז דבר שרגילים בו שהוא פרווה ועשאוהו בשרי אסור לאוכלו אפילו עם בשר כיון שיש חשש שיבואו לטעות, (הט"ז הרי אסר להשתמש בבלנדר גם לבשרי כיון שאם יכינו שם משהו פרווה עלולים לשכוח ולאוכלו עם בשרי, ועל פי זה גם צנון שנחתך בסכין בשרי) למרות שזה בדיוק כמו הפת, כיון שהיא עיקר מאכלו של אדם ובזה יש לחשוש שלא ישים לב (ובדומה ל'''ש"ך''' [פז, ב] שאומר שאסור בפסח לאכול ליד גוי שאוכל לחם ושיש  חומרא יתירא בפת עכו"ם משום שעל הלחם יחיה האדם). והביא שאין הלכה כט"ז וכ"כ פר"ח ומנח"י וחוות דעת.
===דיונים במושג פת===
===דיונים במושג פת===
כתב '''הבדי השולחן''' שהגמרא נקטה דווקא פת, אבל במיני מתיקות אין איסור כיון שהם...  
כתב '''המהרי"ט''' שבמיני מתיקות אין איסור כיון שרגילים לאכלם לבדם, בלא בשר או חלב, ולא גזרו שמא יאכל חלב בתוך שש שעות של בשר והביאו ה'''פת"ש'''(ג), וכמותו פסקו '''ערוה"ש''' (ז) '''פר"ח'''(א) ו'''בדי השולחן'''.  
כתב '''הפרי מגדים''' שמותר ללוש פת בחלב אם יהיה ניכר עליה שהיא חלבית כיון שאין חשש שיבואו לאוכלה עם בשר.  
כתב '''הפרי מגדים''' שמותר ללוש פת בחלב אם יהיה ניכר עליה שהיא חלבית כיון שאין חשש שיבואו לאוכלה עם בשר.  
  דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים)
  דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים)
שורה 69: שורה 69:
ועוד יש לעיין האם אפשר לכתחילה לסמוך על ביטול בשישים ונראה לבדי השולחן להחמיר וכך גם נראה לי.  
ועוד יש לעיין האם אפשר לכתחילה לסמוך על ביטול בשישים ונראה לבדי השולחן להחמיר וכך גם נראה לי.  


יש שרצה להחמיר ששינוי לא יועיל אלא בביתו אבל אם שינה ורוצה למכור בשוק הדבר אסור. (פתח"ת, מהרי"ט, חוות דעת)... קצת קשה שלא נזכר חילוק כזה כלל. הרי אם עושים את זה בצורה מוזרה אפשר שאנשים יבואו לשאול מה הבעיה שעשו את הפת בצורה מוזרה, וכך ידעו שזה חלבי.
יש שרצה להחמיר ששינוי לא יועיל אלא בביתו אבל אם שינה ורוצה למכור בשוק הדבר אסור. (פת"ש, מהרי"ט, חוות דעת)... קצת קשה שלא נזכר חילוק כזה כלל. הרי אם עושים את זה בצורה מוזרה אפשר שאנשים יבואו לשאול מה הבעיה שעשו את הפת בצורה מוזרה, וכך ידעו שזה חלבי.
161

עריכות