הבדלים בין גרסאות בדף "אפיית פת חלבית או בשרית"

שורה 20: שורה 20:
כתב '''הרמ"א''' שמותר גם לאפות פת חלבית בכמות שתספיק לכל חג השבועות כיון שכל החג נחשב כאכילה סמוכה, וכן הדין לגבי אפיית פת בשרית לשבת שיהיה מותר לאפות כמות שתספיק לכל השבת. ונחלקו האחרונים מה המחלוקת בין הרמ"א לשו"ע. לעניות דעתי לא ברור שיש מחלוקת כלל, הרמ"א בא להתיר באופן נקודתי בזמנים שבהם גם כמות גדולה בוודאי תאכל בצורה רצופה ואין חשש להתבלבל, וגם השו"ע יסכים לדין זה. היו שהבינו שהם חולקים- הרמ"א מתיר עבור יום והשו"ע מתיר עבור ארוחה סמוכה, וקשה עליהם שהרי הרמ"א התיר רק בשבועות ובשבת ליום שלם, משמע שלא התיר סתם ככה ליום אלא שבא להרחיב את העיקרון של השו"ע גם לימים מסוימים שנחשבים כאכילה סמוכה.
כתב '''הרמ"א''' שמותר גם לאפות פת חלבית בכמות שתספיק לכל חג השבועות כיון שכל החג נחשב כאכילה סמוכה, וכן הדין לגבי אפיית פת בשרית לשבת שיהיה מותר לאפות כמות שתספיק לכל השבת. ונחלקו האחרונים מה המחלוקת בין הרמ"א לשו"ע. לעניות דעתי לא ברור שיש מחלוקת כלל, הרמ"א בא להתיר באופן נקודתי בזמנים שבהם גם כמות גדולה בוודאי תאכל בצורה רצופה ואין חשש להתבלבל, וגם השו"ע יסכים לדין זה. היו שהבינו שהם חולקים- הרמ"א מתיר עבור יום והשו"ע מתיר עבור ארוחה סמוכה, וקשה עליהם שהרי הרמ"א התיר רק בשבועות ובשבת ליום שלם, משמע שלא התיר סתם ככה ליום אלא שבא להרחיב את העיקרון של השו"ע גם לימים מסוימים שנחשבים כאכילה סמוכה.
==דיונים באחרונים==
==דיונים באחרונים==
סיוגים של האחרונים לדין זה-
באחרונים התפתחו דיונים רבים סביב דיוקים בדברי הגמרא והפוסקים.
דיוקים מהמילה פת-
===שיטת הט"ז===
'''הט"ז''' (יו"ד פ"ח) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים, והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו למאכלים שאחר כך מערבים בחלב, אסור לעשותו בשרי מחשש שיטעו וישתמשו בו לחלבי כפי שהיו רגילים ויעברו באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק שבלנדר שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע, אסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וכן כתב '''הצמח צדק'''. אמנם נראה שגם לדעתו אם הופכים את הבלנדר לבשרי באופן קבוע ומסמנים באופן המתאים, אין בכך איסור כי זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות. 


דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים)
'''והערוך השולחן''' חלק על הט"ז והקשה, שהגמרא בחולין ... התירה לאכול צנון שנחתך בסכין בשרית עם בשר, ועל פי הט"ז היה מקום לאסור כיון שהצנון בלע טעם בשר ועל פי הט"ז דבר שרגילים בו שהוא פרווה ועשאוהו בשרי אסור לאוכלו אפילו עם בשר כיון שיש חשש שיבואו לטעות, (הט"ז הרי אסר להשתמש בבלנדר גם לבשרי כיון שאם יכינו שם משהו פרווה עלולים לשכוח ולאוכלו עם בשרי, ועל פי זה גם צנון שנחתך בסכין בשרי) למרות שזה בדיוק כמו הפת, כיון שהיא עיקר מאכלו של אדם ובזה יש לחשוש שלא ישים לב. והביא שאין הלכה כט"ז וכ"כ פר"ח ומנח"י וחוות דעת.
===דיונים במושג פת===
כתב '''הבדי השולחן''' שהגמרא נקטה דווקא פת, אבל במיני מתיקות אין איסור כיון שהם...
כתב '''הפרי מגדים''' שמותר ללוש פת בחלב אם יהיה ניכר עליה שהיא חלבית כיון שאין חשש שיבואו לאוכלה עם בשר.
דבר שניכר בו החלב או הבשר- מותר. (פרי מגדים)


מיני מתיקה שאין רגילים לאוכלם בסעודה- מותר. (בדי שולחן)


דבר שדרך לעשותו גם בשרי וגם חלבי אנשים חוקרים בזה ואין חשש. והיו שהחמירו ונראה כמקילים (תפארת אדם) וכך המנהג.
דבר שדרך לעשותו גם בשרי וגם חלבי אנשים חוקרים בזה ואין חשש. והיו שהחמירו ונראה כמקילים (תפארת אדם) וכך המנהג.
שורה 51: שורה 55:
האם דין נוגע רק לפת-
האם דין נוגע רק לפת-


הט"ז (וכ"כ הצ"צ) חידש שהדין הזה של הפת נכון גם לנושאים אחרים והעיקרון הוא שדבר פרווה שרגילים להשתמש בו לבשרי וחלבי אסור לעשות אותו פתאום בשרי או חלבי כיון שיבואו להשתמש בו לסוג השני ויבואו לעבור באיסור בשר וחלב. ולכן הוא הסיק ש'בלנדר' שמשתמשים בו בפרווה בשביל לאכול עם התוצר בשר או חלב, ובטעות הכינו בו בשרי והוא בלע הרי שאסור להשתמש בבלנדר אפילו לבשרי כיון שזה דומה לדין הפת. וגם לפי דעתו אם אני הופך את זה עכשיו לבשרי באופן קבוע אין בעיה כי אז זה נחשב היכר ואין חשש שיבוא לטעות. 
והקשנו בזה שהרי יש פה נ"ט בר נ"ט כיון שהשום נתן טעם בבלנדר והבלנדר יבוא ויתן טעם בשרי ומה שהכנו בבלנדר יהיה בו נ"ט בשרי ואחר כך נאכל אותו במשהו חלבי הרי שזה יהיה נ"ט בר נ"ט. ועוד שאחרי יום הטעם יהיה פגום ואז ודאי שמותר גם לכתחילה, וקשה.


והערוך השולחן חלק על הט"ז ואומר שמפורש התרנו להשתמש בצנון שחתכנו בסכין בשרית לאכול עם בשר למרות שזה בדיוק כמו הפת, כיון שהיא עיקר מאכלו של אדם ובזה יש לחשוש שלא ישים לב. והביא שאין הלכה כט"ז וכ"כ פר"ח ומנח"י וחוות דעת.


עוד הביאו האחרונים שדבר שנתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי ומלכתחילה היה אסור לאוכלו עכשיו שנתפרסם הדבר מותר. (ערוה"ש, בשם מהרי"ט) ואמר שצריך עיון להלכה האם להורות כך. אך באמת הסברא היא שדבר שנתפרסם שיש לו צורה קבועה של חלבי אז יודעים שהוא חלבי למרות שלא קבעו מלכתחילה משהו מיוחד, לדוגמא בקלאווה או בלינצ'ס. כל דבר שידוע שעושים אותו חלבי לא נראה שיהיה בו בעיה ובאמת לכן גזרו דווקא בלחם שהוא פרווה תמיד.
עוד הביאו האחרונים שדבר שנתפרסם שהוא חלבי אפילו אם אין בו שינוי ומלכתחילה היה אסור לאוכלו עכשיו שנתפרסם הדבר מותר. (ערוה"ש, בשם מהרי"ט) ואמר שצריך עיון להלכה האם להורות כך. אך באמת הסברא היא שדבר שנתפרסם שיש לו צורה קבועה של חלבי אז יודעים שהוא חלבי למרות שלא קבעו מלכתחילה משהו מיוחד, לדוגמא בקלאווה או בלינצ'ס. כל דבר שידוע שעושים אותו חלבי לא נראה שיהיה בו בעיה ובאמת לכן גזרו דווקא בלחם שהוא פרווה תמיד.
161

עריכות