23
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אסמכתא לא קניא"
←פירוש לשון 'אסמכתא'
| שורה 43: | שורה 43: | ||
=='''נושאים כלליים באסמכתא'''== | =='''נושאים כלליים באסמכתא'''== | ||
==== '''פירוש לשון 'אסמכתא'''' ==== | ===='''פירוש לשון 'אסמכתא''''==== | ||
מדברי רוב הראשונים נראה שהמושג "אסמכתא" פירושו שסומך בדעתו שיוכל לקיים את הדבר שהתנה עליו (כגון לפרוע החוב בזמן וכדו') וסבור שלא יגיע לידי כך שיצטרך לקיים החיוב שקיבל על עצמו באם לא יעשה כך וכך, כך נראה שמפרש ערוך ערך אסמכתא, רש"י סנהדרין (כד,ב), יד רמה (שם), פסקי רי"ד (שם וב"ב קסח,א), רשב"ם (ב"ב קסח,א), רגמ"ה, ר"ן נדרים כז,א, מפרש שם כז,ב, נמו"י שם. | |||
אומנם יש בראשונים פירוש נוסף, שהוא הבטחה שמבטיח לחבירו כדי שיסמוך עליו ולכן מתנה שאם לא יעשה כן יתן כך וכך כדי שיסמוך חבירו על דבריו, כך נראה מרש"י ב"מ (מח,ב, סו,א), תוס' (שם סו,א, נדרים כז,ב), פירוש הרא"ש (נדרים שם) פסקי ריא"ז (ב"מ איזהו נשך, ה). | אומנם יש בראשונים פירוש נוסף, שהוא הבטחה שמבטיח לחבירו כדי שיסמוך עליו ולכן מתנה שאם לא יעשה כן יתן כך וכך כדי שיסמוך חבירו על דבריו, כך נראה מרש"י ב"מ (מח,ב, סו,א), תוס' (שם סו,א, נדרים כז,ב), פירוש הרא"ש (נדרים שם) פסקי ריא"ז (ב"מ איזהו נשך, ה). | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
מהרמב"ם בהלכות מכירה (יא,ב) מפרש לשון אסמכתא שסומך קנייתו לעשיית דבר מסויים: "שזו אסמכתא היא שסמך קניינו לעשיית כך וכך", אלא שבהמשך הפרק (יא,ו) נראה שמפרש כפירוש שאר מפרשים שכתב: "שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה שהרי עדיין דעתו סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה". | מהרמב"ם בהלכות מכירה (יא,ב) מפרש לשון אסמכתא שסומך קנייתו לעשיית דבר מסויים: "שזו אסמכתא היא שסמך קניינו לעשיית כך וכך", אלא שבהמשך הפרק (יא,ו) נראה שמפרש כפירוש שאר מפרשים שכתב: "שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה שהרי עדיין דעתו סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה". | ||
==== '''החילוק בין אסמכתא לתנאים''' ==== | ===='''החילוק בין אסמכתא לתנאים'''==== | ||
הראשונים נתחבטו מאחר דנקבע בגמרא בב"מ (סו,ב) הכלל "כל דאי לא קני" א"כ מה החילוק בין אסמכתא דלא קניא לבין תנאי בני גד ובני ראובן דמהני, הרי תנאי זה הוא בלשון "דאי"? | הראשונים נתחבטו מאחר דנקבע בגמרא בב"מ (סו,ב) הכלל "כל דאי לא קני" א"כ מה החילוק בין אסמכתא דלא קניא לבין תנאי בני גד ובני ראובן דמהני, הרי תנאי זה הוא בלשון "דאי"? | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
עוד תירץ הב"ח דאסמכתא לא קניא הוא רק מדרבנן ולהכי לא קשיא מידי מתנאי בני גד ובני ראובן וכתב דבזה נתיישבו גם דברי הרמב"ם בטוב טעם וא"צ לחלק בדבריו כמ"ש בתחילה | עוד תירץ הב"ח דאסמכתא לא קניא הוא רק מדרבנן ולהכי לא קשיא מידי מתנאי בני גד ובני ראובן וכתב דבזה נתיישבו גם דברי הרמב"ם בטוב טעם וא"צ לחלק בדבריו כמ"ש בתחילה | ||
==== '''האם אסמכתא לא קניא מדאורייתא או מדרבנן''' ==== | ===='''האם אסמכתא לא קניא מדאורייתא או מדרבנן'''==== | ||
במרדכי פ"פ דב"ק סי' מז כתב בשם רבי נתנאל מקינן דאסמכתא קונה לגבי נדר והקדש שהרי מדאורייתא אסמכתא קניא מדכתיב אנוכי אערבנו, ויש להעיר שבגמ' בב"ב קעג,ב מפורש שם הטעם משום ההיא הנאה דסמיך עליה, ועוד מדברי רוב ראשונים לא משמע כן, היינו כל הראשונים שדנו בחילוק בין תנאי לאסמכתא או שכתבו טעמים מדוע אין אסמכתא בגיטין וקידושין, היינו רב האי גאון, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רי"ד, חינוך. | במרדכי פ"פ דב"ק סי' מז כתב בשם רבי נתנאל מקינן דאסמכתא קונה לגבי נדר והקדש שהרי מדאורייתא אסמכתא קניא מדכתיב אנוכי אערבנו, ויש להעיר שבגמ' בב"ב קעג,ב מפורש שם הטעם משום ההיא הנאה דסמיך עליה, ועוד מדברי רוב ראשונים לא משמע כן, היינו כל הראשונים שדנו בחילוק בין תנאי לאסמכתא או שכתבו טעמים מדוע אין אסמכתא בגיטין וקידושין, היינו רב האי גאון, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רי"ד, חינוך. | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
ובמשפט שלום רז סק"יג דחה הראיה מרש"י בשבועות דהתם קאמר דכיון דליכא איסור לא הוי גזלן מדאו', ומביא מהריטב"א בר"ה כב דמדאו' אינו קונה אסמכתא. | ובמשפט שלום רז סק"יג דחה הראיה מרש"י בשבועות דהתם קאמר דכיון דליכא איסור לא הוי גזלן מדאו', ומביא מהריטב"א בר"ה כב דמדאו' אינו קונה אסמכתא. | ||
==== '''חיוב ד' שומרים אמאי לא הוי אסמכתא''' ==== | ===='''חיוב ד' שומרים אמאי לא הוי אסמכתא'''==== | ||
הקשה רמב"ן חיוב שומרין אמאי לא הוי אסמכתא, ובשלמא ש"ח וש"ש דבידו דמי לאם אוביר ולא אעביד אשם במיטבא, אבל חיוב אונסין מאי איכא למימר ותירץ די"ל דהתם רחמנא חייביה וכלקוח דמי, אך הקשה דא"כ אין מתנה ש"ח להיות כשואל והא הוי אסמכתא, ותירץ דהרי פירשנו שכל שתולה בדעת אחרים אין זה אסמכתא, והכא אין יכול לתלות שלא יארע לו אונס (ולכאו' לפ"ז אין יכול ₪ להתנות שיהיה כש"ש וצ"ע), | הקשה רמב"ן חיוב שומרין אמאי לא הוי אסמכתא, ובשלמא ש"ח וש"ש דבידו דמי לאם אוביר ולא אעביד אשם במיטבא, אבל חיוב אונסין מאי איכא למימר ותירץ די"ל דהתם רחמנא חייביה וכלקוח דמי, אך הקשה דא"כ אין מתנה ש"ח להיות כשואל והא הוי אסמכתא, ותירץ דהרי פירשנו שכל שתולה בדעת אחרים אין זה אסמכתא, והכא אין יכול לתלות שלא יארע לו אונס (ולכאו' לפ"ז אין יכול ₪ להתנות שיהיה כש"ש וצ"ע), | ||
==== '''אסמכתא בגיטין וקדושין''' ==== | ===='''אסמכתא בגיטין וקדושין'''==== | ||
כתב הרמב"ן ב"ב ונדרים דלא הוזכה אסמכתא אלא בדיני ממונות ולא בגיטין וקידושין ורק לר' יהודה מצאנו אסמכתא בנזירות התם משום דס"ל דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה, | כתב הרמב"ן ב"ב ונדרים דלא הוזכה אסמכתא אלא בדיני ממונות ולא בגיטין וקידושין ורק לר' יהודה מצאנו אסמכתא בנזירות התם משום דס"ל דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה, | ||