92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירה לגוי בשבת"
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מקורות||שבת טז ו, כג ג|שבת קכא א, קנ א|||}} | {{מקורות||שבת טז ו, כג ג|שבת קכא א, קנ א|||}} | ||
האיסור לומר בשבת לנכרי לעשות מלאכה האסורה לישראל, ובאיזה אופן מותר. | האיסור לומר בשבת לנכרי לעשות מלאכה האסורה לישראל, ובאיזה אופן מותר. | ||
== מקור הדין == | ==מקור הדין== | ||
בחומש '''שמות''' (פי"ב פט"): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם". | בחומש '''שמות''' (פי"ב פט"): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{הפניה לטיוטה}} | {{הפניה לטיוטה}} | ||
אמירה לגוי בשבת | אמירה לגוי בשבת | ||
מקור הדין | מקור הדין | ||
1. רש"י (ד"ה אמירה לנכרי) כתב שמקור הדין הוא ממה שכתוב במשנה גבי גוי שבא לכבות, שאין אומרים לו כבה. <BR/> | 1. רש"י (ד"ה אמירה לנכרי) כתב שמקור הדין הוא ממה שכתוב במשנה גבי גוי שבא לכבות, שאין אומרים לו כבה. <BR /> | ||
הפרי מגדים (א"א שז- י) הקשה דשם מדובר על איסור תורה [לדעת הרמב"ם שפסק כרבי יהודה <BR/>שמלאכה שאינה צריכה לגופה – כיבוי, חייב עליה] משא"כ באמירה לגוי בדף קנ מדובר על איסור <BR/>דרבנן. אומנם יתכן שרש"י ילמד את הסוגיא כדעת ר"ש ולפ"ז השאלה פחות קשה. וכך באמת <BR/>מהר"ם למד מתוס' ד"ה שמע מינה. <BR/> | הפרי מגדים (א"א שז- י) הקשה דשם מדובר על איסור תורה [לדעת הרמב"ם שפסק כרבי יהודה <BR />שמלאכה שאינה צריכה לגופה – כיבוי, חייב עליה] משא"כ באמירה לגוי בדף קנ מדובר על איסור <BR />דרבנן. אומנם יתכן שרש"י ילמד את הסוגיא כדעת ר"ש ולפ"ז השאלה פחות קשה. וכך באמת <BR />מהר"ם למד מתוס' ד"ה שמע מינה. <BR /> | ||
2. התוס' (שבת קכא. ד"ה אין) כתבו שהמקור לאיסור אמירה לגוי באיסורי דרבנן הוא מהמשנה גבי פועלים. <BR/> | 2. התוס' (שבת קכא. ד"ה אין) כתבו שהמקור לאיסור אמירה לגוי באיסורי דרבנן הוא מהמשנה גבי פועלים. <BR /> | ||
גם על זה הקשה הפרי מגדים, דשמא סיבת האיסור בדף קנ הוא בכלל "ממצוא חפצך" שאין לדבר <BR/>בחפצי החול, ולא נאסר מצד אמירה לגוי. | גם על זה הקשה הפרי מגדים, דשמא סיבת האיסור בדף קנ הוא בכלל "ממצוא חפצך" שאין לדבר <BR />בחפצי החול, ולא נאסר מצד אמירה לגוי. | ||
3. על כן סובר הפרמ"ג (שם) שהמקור הוא מהגמ' בעירובין (סז:) שם מדובר על תינוק שקודם הברית בשבת, נשפכו המים החמין שחממו מערב שבת לרחיצתו אחרי הברית. הורה רבה לומר לגוי להביא, אחרי מעשה הקשה לו אביי על ההיתר ויישב לו רבה שבשבות שאין בה מעשה, כמו לומר לגוי להביא מים חמים, מותר לומר לגוי לצורך מצווה. משמע שלא לצורך מצווה הרי זה אסור. | 3. על כן סובר הפרמ"ג (שם) שהמקור הוא מהגמ' בעירובין (סז:) שם מדובר על תינוק שקודם הברית בשבת, נשפכו המים החמין שחממו מערב שבת לרחיצתו אחרי הברית. הורה רבה לומר לגוי להביא, אחרי מעשה הקשה לו אביי על ההיתר ויישב לו רבה שבשבות שאין בה מעשה, כמו לומר לגוי להביא מים חמים, מותר לומר לגוי לצורך מצווה. משמע שלא לצורך מצווה הרי זה אסור.<BR /> | ||
אמירה לגוי בשבת עצמה | אמירה לגוי בשבת עצמה<BR /> | ||
נחלקו הראשונים האם מותר לומר לגוי בשבת לשכור לו פועלים למוצ"ש: | נחלקו הראשונים האם מותר לומר לגוי בשבת לשכור לו פועלים למוצ"ש:<BR /> | ||
1.יש אומרים (תוס' שבת קנ, הגהות אשרי במסכת עבודה זרה) שדווקא לישראל מותר אך לא לגוי, ובתוס' כתבו שהטעם לאיסור הוא משום "שהוא עושה לדעת אותה אמירה". האחרונים ביארו בדבריו שני ביאורים: | 1.יש אומרים (תוס' שבת קנ, הגהות אשרי במסכת עבודה זרה) שדווקא לישראל מותר אך לא לגוי, ובתוס' כתבו שהטעם לאיסור הוא משום "שהוא עושה לדעת אותה אמירה". <BR />האחרונים ביארו בדבריו שני ביאורים:<BR /> | ||
א. הלבושי שרד (אור"ח שז, י) ביאר שגבי ישראל האמירה בשבת לא גורמת לו לפעולתו במוצ"ש, אלא רק עפ"י הסיכום שייעשה במוצ"ש, לעומת זאת גוי מה שסיכמו איתו בשבת, מבחינתו זה סופי, ולכן יש פה בעיה של אמירה לגוי. | א. הלבושי שרד (אור"ח שז, י) ביאר שגבי ישראל האמירה בשבת לא גורמת לו לפעולתו במוצ"ש, אלא רק עפ"י הסיכום שייעשה במוצ"ש, לעומת זאת גוי מה שסיכמו איתו בשבת, מבחינתו זה סופי, ולכן יש פה בעיה של אמירה לגוי.<BR /> | ||
ב. לדעת היד אפרים יש לגרוס אחרת בתוס' "שהוא עושה לדעת איזה מלאכה", והביאור בזה שהגוי תאב לכסף, והרצון שלו במלאכה, ולכן עצם הדיבור על מלאכה, מבחינתו זה דיבור על כסף, משא"כ ישראל שאינו מוכן לעבוד בכל מלאכה. | ב. לדעת היד אפרים יש לגרוס אחרת בתוס' "שהוא עושה לדעת איזה מלאכה", והביאור בזה שהגוי תאב לכסף, והרצון שלו במלאכה, ולכן עצם הדיבור על מלאכה, מבחינתו זה דיבור על כסף, משא"כ ישראל שאינו מוכן לעבוד בכל מלאכה.<BR /> | ||
2.לדעת התוס' (שם) כיוון שהרהור מותר בשבת, א"כ מותר להגיד בין לגוי ובין לישראל. ובפרי מגדים (א"א י) כתב שכן משמע מדברי רב אשי בסוגיא "אפי' תימא בחבירו ישראל" משמע שה"ה ישראל. | 2.לדעת התוס' (שם) כיוון שהרהור מותר בשבת, א"כ מותר להגיד בין לגוי ובין לישראל. ובפרי מגדים (א"א י) כתב שכן משמע מדברי רב אשי בסוגיא "אפי' תימא בחבירו ישראל" משמע שה"ה ישראל.<BR /> | ||
אמירה לגוי קודם השבת או לאחר השבת | ==אמירה לגוי קודם השבת או לאחר השבת==<BR /> | ||
הרס"ג סובר שאסורה אמירה לגוי אף קודם השבת, והביא ראיות לדבריו: | הרס"ג סובר שאסורה אמירה לגוי אף קודם השבת, והביא ראיות לדבריו: | ||
א. בגמ' בב"מ (צ.) הסתפקו ביחס לאמירה לגוי האם נאסרה רק בדיני שבת החמורים, שהרי יש בהם איסור סקילה, או באיסורים נוספים כמו חסימה. נמצאנו למדים שלו יצוייר שהיה בחסימה עונש סקילה היה פשוט לגמ' לאסור, אע"פ שהאמירה היא קודם שעת החסימה. א"כ אף ביחס לאמירה לגוי קודם השבת אסורה. אך הרא"ש דוחה ראייה זו ואומר שאין ללמוד מדין חסימה שהרי האמירה לגוי נעשית בעשת החסימה, משא"כ בערב שבת, שאי"ז בשבת. ועל אף דחיית הרא"ש מ"מ אומר הב"י שיתכן והרא"ש לא חולק עקרונית על הרס"ג אלא רק דוחה ראייתו מכאן. | א. בגמ' בב"מ (צ.) הסתפקו ביחס לאמירה לגוי האם נאסרה רק בדיני שבת החמורים, שהרי יש בהם איסור סקילה, או באיסורים נוספים כמו חסימה. נמצאנו למדים שלו יצוייר שהיה בחסימה עונש סקילה היה פשוט לגמ' לאסור, אע"פ שהאמירה היא קודם שעת החסימה. א"כ אף ביחס לאמירה לגוי קודם השבת אסורה. אך הרא"ש דוחה ראייה זו ואומר שאין ללמוד מדין חסימה שהרי האמירה לגוי נעשית בעשת החסימה, משא"כ בערב שבת, שאי"ז בשבת. ועל אף דחיית הרא"ש מ"מ אומר הב"י שיתכן והרא"ש לא חולק עקרונית על הרס"ג אלא רק דוחה ראייתו מכאן. | ||