135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אוקמי ואברויי בשביעית"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==המקורות בתלמוד== | ==המקורות בתלמוד== | ||
ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים ( | ב'''תלמוד''' (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים [ה'''ספרא''' (בהר א עד פרק א) וה'''מכילתא דרשב"י''' (משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ)] שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר. | ||
ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום. | ב'''תלמוד''' (בבלי, עבודה זרה, נ' ב') יש הרחבה של התירוץ המקומי של רב עוקבא בר חמא לכלל שאפשר לתרץ אתו קשיים שונים. הגמרא מציעה לחלק בין מלאכות שהן לקיום האילן (בסוגיה - זיהום) ומלאכות שהן להרווחת האילן (בסוגיה - גיזום) וכן להסביר שכמו שמצינו חילוק בין שני סוגי קשקוש, כך אולי יכול להיות חילוק בין שני סוגי זיהום. | ||
התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד''' (ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית. | התפתחות מקבילה של הכלל אפשר לראות בתלמוד הירושלמי, כך ב'''תלמוד''' (ירושלמי, שביעית, ב' ג') מוזכר בשני ניסוחים שונים הרעיון שפעולה מסוימת (זיהום, חיפוי בקש) תהיה מותרת משום שהיא כהושבת שומר ליד האילן ושמירה על המצב הקים, ובניגוד לכך פעולה אחרת (הצללת האילן, חיפוי בעפר) תהיה אסורה משום שהיא גורמת לגידול של העץ בשביעית. | ||