135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אוקמי ואברויי בשביעית"
אין תקציר עריכה
| שורה 45: | שורה 45: | ||
יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא"כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל. | יש לשאול האם ההיתר לבצע פעולות לקיום האילן תקף רק למלאכות שנאסרו מדרבנן או גם למלאכות שנאסרו מדאורייתא. שאלה זו היא המשך של השאלה מה יסוד דין אוקמי - האם ההיתר הוא משום שפעולות לקיום וריפוי האילן אינן מלאכות או שיש בהן איסור מלאכה אבל הוא הותר משום הפסד. אם השיח נוגע להפסד, הרי שיהיה קשה יותר להתיר משום הפסד מלאכות דאורייתא, משא"כ אם אין בפעולות לשם ריפוי דין מלאכה כלל. | ||
ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב"ם''' (שם) וה'''ריטב"א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא"כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב"ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד. | ה'''בבלי''' (בבא בתרא, פ' ב') עוסק בזמירה (שנחשבת מלאכה דאורייתא) בשביעית, ומסביר איך נכון לזמור כאשר המטרה היא לקצוץ עצים לשם שימוש בענפים. מתוך דברי הראשונים ה'''רשב"ם''' (שם) וה'''ריטב"א''' (שם) עולה כי אם ברור שהזמירה היא לשם קיום האילן (משא"כ במקרה דנן) מותר לזמור, על אף שהזמירה היא מלאכה מדאורייתא. מדברי הרמב"ם (שביעית, א' י') עולה כי ההיתר הוא דווקא במלאכות דרבנן, משום שהוא מתבסס על כך שחכמים לא גזרו כאשר יש הפסד. | ||
=== האחרונים בסוגית אוקמי | === האחרונים בסוגית אוקמי מדאורייתא === | ||
'''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט"ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י"א), הולך בשיטת הרמב"ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)<ref>יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס"ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.</ref>. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש"ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח') | '''הרב קוק''' (שבת הארץ, א' ה', ט"ו, כ'), (שבת הארץ, קונטרס אחרון, י"א), הולך בשיטת הרמב"ם ומתיר אוקמי רק במלאכות דרבנן (ולכן זמירה לשם אוקמי צריכה להיעשות בשינוי כי אחרת היא מדאורייתא)<ref>יש לציין שלשיטת הרב קוק המובאת במשפט כהן ס"ז הזמירה בימינו שונה מהזמירה המקורית ונאסרה רק מדרבנן.</ref>. מולו אפשר לראות את '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, ד' 1 ב') שמתיר אוקמי גם במלאכות דאורייתא וכן דעת ה'''גרש"ז''' (מעדני ארץ קובץ הערות, ח' ח') וה'''מהרי"ט''' (ב', יורה דעה, נ"ב) | ||
== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות == | == אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות == | ||
בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה | בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא? | ||
השאלה האם מותר לעמול לשם קיום פירות השביעית תתקשר לשאלות במהות השביעית - האם מטרת השביעית היא השמיטה ממלאכה או אכילת הפירות? האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?<ref>'''הרמב"ן''' (השגות לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב"ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל"ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק).</ref> | |||
במשנה, בתלמוד ובדברי הראשונים אין כמעט התיחסות לסוגיה זו, אלא רק ראיות אפשריות לדעות השונות במחלוקת. ה'''בבלי''' (עבודה זרה, נ' ב') מתאר ש"פטומי פירא" אסור - אסור לשפר ולהרוויח את הפירות, הגמרא יכולה להיות מובנת בשתי דרכים - האיסור הוא משום שמדובר בפיטום, אבל קיום הפרי מותר וכך הבין '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, עמ' כג), אך אפשר גם להבין שהיסוד האוסר את פיטום הפירות הוא העובדה שמדובר בפירות ולא בעץ עצמו. הרמב"ם (שמיטה ויובל, א' י') מתאר עיסוק בעץ - חשש שמא ימותו העצים. | |||
=== דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות === | |||
==== אוקמי פירי אסור ==== | |||
הרב קוק (שבת הארץ א' ה') מתאר את הפסידא כדין סובייקטיבי - יש היתר לדאגה לפירות רק אם הפועל הוא בעל הפירות, וכך (שם ט"ו) הוא אוסר לעשות מלאכה למען פירות השביעית אלא רק למען פירות השנים השישית והשמינית בנוסף '''הרב קוק''' (שם, קונטרס אחרון, י') מחלק בין תולעים שגורמות נזק לפירות ותולעים שגורמות נזק לעץ (שרק בהן אפשר לפגוע). הרב קוק מדגיש את מעמד פירות השביעית כפירות הפקר ואת העבודה בהם כפגיעה בהפקר הפירות. | |||
==== אוקמי פירי מותר ==== | |||
'''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ"א י"ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב"ם שאם הוא התיר הוא כלל הנראה התיר קיום פירות כי היתר קיום העצים לא צריך לימוד - היאך אפשר שכל עצי הארץ ימותו, הרי נטיעת עצים חדשים תדרוש ספירה מחודשת של שנות הערלה ובמשך מספר שנים לא יהיה שום פרי לארץ. '''הרב ניסים קרליץ''' (חוט השני, שמיטה ויובל א' ה') מתיר לקים את הפירות בשביעית משום שהפירות הם מימוש האילן, וכל היתר לדאוג לאילן מתבסס על היתר לדאוג להוצאת הפירות. המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון, ה', רנ"ט) מתיר את המלאכות לשם קיום הפירות משום שהפירות מיועדים לאכילת כלל ישראל ומותר לדאוג להם לשם עם ישראל. | |||
'''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ"ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא"כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב"ד). | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||