135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אוקמי ואברויי בשביעית"
←אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות
מ |
|||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
== אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות == | == אוקמי פירא - היתר אוקמי בפירות == | ||
בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא? | בימינו, היתר אוקמי באילנות הוא הנושא המרכזי בבירור ההלכה לאנשים פרטיים בגינות וחצרות, אך בפסיקה לתעשייה ולחקלאים הגדולים השאלה החשובה היא האם אפשר לעשות פעולות לשם קיום הפירות. התשובה הראשונית חיובית - מה ההבדל בין עשיית מלאכה לשם הפירות ועשיית מלאכות לשם האילן? אם פעולות לקיום האילן לא נחשבות מלאכה מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות תחשבנה מלאכה? אם פעולות לקיום האילן מותרות משום פסידא מה היסוד להניח שפעולות לקיום הפירות לא תותרנה משום פסידא? <br> | ||
אפשר לראות את שאלת אוקמי פירא בתור מקרה בוחן למהות השביעית, האם השביעית היא שביתה ממלאכה או הפקר הפירות. האם החלק המרכזי הוא תשמטנה ונטשתה / שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, כשם שעולה מדברי ה'''מכילתא דר"י''' (משפטים - מסכתא דכספא כ) המתארים שמיטה והתרחקות מהשדה גם על חשבון פגיעה באכילת העניים ובנגישות שלהם לפירות - המטרה היא ניתוק של הבעלות, שביתה והפקר, ולכן אין באפשרות הבעלים לדאוג ולקים את הפירות גם אם כוונותיו הן לפעול לרווחת העניים. או שמא החלק המרכזי הוא "וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" ('''ויקרא''' כ"ה), אולי כשם שהרמב"ן (השגות לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין) מסביר שיש מצוות עשה באכילת פירות השביעית וכך הבינו הרשב"ץ (זוהר הרקיע, מצווה ל"ו) והרב זווין (לאור ההלכה עמוד ק). אפשר לצייר את השאלה בלשון אחרת: האם הפירות הם בעיקר מופקעים מבעליהם המקוריים או בעיקר מיועדים לאכילת העניים?<br> | |||
שאלה נוספת שעומדת ברקע ההסתכלות על הפירות היא האם הפירות מופקרים מאליהם או שיש צורך שהבעלים יפקיר את הפירות בעצמו וכך שואל המנ"ח (מצווה פ"ד), ולכאורה אפשר להבין שה'''מהרי"ט''' (א' מ"ב) הבין שאין צורך בהפקרה אקטיבית של הבעלים והפירות מופקרים ממילא כהפקעת מלך [ולכן הוא יתיר לאכול מהפירות גם אם הבעלים לא הפקירום] ואילו ה'''בית יוסף''' (אבקת רוכל כ"ג) כנראה סובר שהפירות לא מופקרים עד שהבעלים לא יפקירם בעצמו [ולכן הוא יאסור לאכול מהפירות כל עוד הבעלים לא הפקירום]. אפשר להציע שהמחלוקת בסוגיה הזו בתפקיד האדם ביחס לפירות שדהו בשביעית קשורה למתח בין פעולת האדם הנדרשת ליצירת השביעית - השביתה ממלאכה והפקר הפירות האקטיבי, מול השלכת הכוח והפעולה מן האדם והלאה כך שאפילו הפקר הפירות לא נעשה על ידו משום שהוא לא בעל הפירות כלל. לפי הצעה זו אולי אפשר להוסיף את סברת המהרי"ט למי שאומר שהבעלים לא רשאים לדאוג לקיום הפירות בשביעית.<br> | |||
מתוך הבנה זו של שורש המחלוקת, ננסה להבין את הדעות השונות בשאלת היתר קיום הפירות<br> | |||
ב'''משנה''', ב'''תלמוד''' ובדברי ה'''ראשונים''' אין כמעט התיחסות לסוגיה זו, אלא רק ראיות אפשריות לדעות השונות במחלוקת. ה'''בבלי''' (עבודה זרה, נ' ב') מתאר ש"פטומי פירא" אסור - אסור לשפר ולהרוויח את הפירות, הגמרא יכולה להיות מובנת בשתי דרכים - האיסור הוא משום שמדובר בפיטום, אבל קיום הפרי מותר וכך הבין '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה, עמ' כג), אך אפשר גם להבין שהיסוד האוסר את פיטום הפירות הוא העובדה שמדובר בפירות ולא בעץ עצמו. הרמב"ם (שמיטה ויובל, א' י') מתאר עיסוק בעץ - חשש שמא ימותו העצים. | |||
=== דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות === | === דעות האחרונים בשאלת היתר קיום הפירות === | ||
==== אוקמי פירי אסור ==== | ==== אוקמי פירי אסור ==== | ||
| שורה 58: | שורה 64: | ||
==== אוקמי פירי מותר ==== | ==== אוקמי פירי מותר ==== | ||
'''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ"א י"ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב"ם שאם הוא התיר הוא | '''הרב טוקצ'ינסקי''' (ספר השמיטה ד' ב', והערה 5,6) מסביר שההיתר לקיום האילן הוא היתר גם לקיום הפירות, ובשיטה הזו הלך גם ה'''חזון איש''' (כ"א י"ד) שהתיר את המלאכות לקיום הפירות ומדייק ברמב"ם שאם הוא התיר הוא ככל הנראה התיר קיום פירות כי היתר קיום העצים לא צריך לימוד - היאך אפשר שכל עצי הארץ ימותו, הרי נטיעת עצים חדשים תדרוש ספירה מחודשת של שנות הערלה ובמשך מספר שנים לא יהיה שום פרי לארץ. '''הרב ניסים קרליץ''' (חוט השני, שמיטה ויובל א' ה') מתיר לקים את הפירות בשביעית משום שהפירות הם מימוש האילן, וכל היתר לדאוג לאילן מתבסס על היתר לדאוג להוצאת הפירות. המהרי"ל דיסקין (קונטרס אחרון, ה', רנ"ט) מתיר את המלאכות לשם קיום הפירות משום שהפירות מיועדים לאכילת כלל ישראל ומותר לדאוג להם לשם עם ישראל. | ||
'''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ"ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא"כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב"ד). | '''הרב שאול ישראלי''' (חוות בנימין, ג' צ"ח) מדגיש שאפשר לעשות את המלאכות רק על פירות שכבר יצאו ולא על פירות שעוד לא קיימים. הוא מתיר עבודות שקשורות לאוקמי פירא שנעשות על ידי שלוחי בית דין כאשר ברור לכל שהפירות הם הפקר (כי החשש והסיבה לאסור עבודה בפירות היא העובדה שהפירות הם הפקר ועל ידי העבודה האדם מציב בעלות, אם כן יש חובה בשינוי בעשיית המלאכה מהעשייה בשאר השנים, אבל המלאכה לא נאסרת מצד עצמה אלא רק כשהבעלים דואג לפירות כבכל שנה, משא"כ כשהפירות הפקר והפועל הוא שליח ב"ד). | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||