הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה הראויה להתכבד"

נוספו 114 בתים ,  18:34, 15 ביוני 2021
קישור
(קישור)
 
(10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קטגוריה איסור והיתר}}
{{עריכה}}
{{מקורות : חולין (צ"ו ב). ע"ז (ע"ד א). הרמב"ם (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו'). יבמות דף (פא ב). הרא"ש (חולין פ"ז סימן לו). תורת חטאת כלל מ'-מג'. יו"ד טור ב"י סימן ק"א. }}
{{מקורות||חולין צו ב, עבודה זרה עד א, יבמות פא ב||מאכלות אסורות טז ג-ו|יורה דעה קא}}
 
 
'''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :'''
'''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :'''


שורה 11: שורה 9:




'''חולין''' (צ"ו:) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות,  
'''חולין''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=96b&format=pdf צ"ו ב']) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות,  
בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם".
בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם".


שורה 45: שורה 43:
'''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) :
'''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) :


שאלה הגמ' הוא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים.   
שאלת הגמ' בע"ז היא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים.   
תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה  
תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה  
ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי".
ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי".


1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד יסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין.
1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד איסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין.


2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין.
2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין.
שורה 63: שורה 61:
ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".
ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".


1.סבר שהגמרות אינן חלוקות.
1.סבר שהגמרות אינן חלוקות. (לפי פירושו למשנה בעבודה זרה הגמרות חלוקות. וצ'ע)


2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו.
2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו.
שורה 206: שורה 204:
== ה .חהר"ל מדרבנן : ==
== ה .חהר"ל מדרבנן : ==


'''שיטת הרמב"ם''' (פר' ט"ז מהל' מא"אה"ג-ו') :
'''שיטת הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, טז, ג-ו) :


"והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".  
"והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".  
שורה 260: שורה 258:


לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל.
לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל.
[[קטגוריה: מאכלות אסורות]]
[[קטגוריה: תערובות]]
112

עריכות