233
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"
←מפולת גדולה
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 214: | שורה 214: | ||
וכתב '''המהרש"ל''' (ו. ד"ה רש"י בד"ה דעתו לחזור) בדעת '''רש"י''' שאין דעתו שבחמץ ידוע הריחוק מהחמץ מועיל <BR/> אלא"כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא כשלא בדק אך '''לא ידע מהחמץ'''<BR/> לפי שאז חסר בתנאי העברה כיון שהחמץ אינו מצוי([[כדעת תוספות]])<BR/> | וכתב '''המהרש"ל''' (ו. ד"ה רש"י בד"ה דעתו לחזור) בדעת '''רש"י''' שאין דעתו שבחמץ ידוע הריחוק מהחמץ מועיל <BR/> אלא"כשרואהו עובר עליו" הכוונה היא כשלא בדק אך '''לא ידע מהחמץ'''<BR/> לפי שאז חסר בתנאי העברה כיון שהחמץ אינו מצוי([[כדעת תוספות]])<BR/> | ||
שכך אמרו בירושלמי (פרק א הלכה א) שכל הפטור של מפרש מלבדוק הוא רק במקרה של ספק חמץ. | שכך אמרו בירושלמי (פרק א הלכה א) שכל הפטור של מפרש מלבדוק הוא רק במקרה של ספק חמץ. | ||
== שיטת ההלכה == | |||
1.ביטול | |||
<BR/>השו"ע פוסק כרמב"ם לומר "לבטיל ולהוי כעפרא דארעא" אי החשבתו כחמץ, | |||
<BR/>וכתב המשנ"ב:"ונכון שיאמר ולהוי '''הפקר''' כעפרא דעלמא" כדי לצאת ידי שיטת תוס' והר"ן שהביטול מדין הפקר. | |||
2.חמצו שאינו ברשותו <BR/> | |||
השו"ע [סי' תמ סע' ד] פוסק שאדם עובר על בל יראה ובל ימצא על כל חמץ הנמצא בבעלותו, בין | |||
שהוא ברשותו ובין כשהוא ברשות אדם אחר, ואפילו בידו של גוי ואפילו קיבל עליו אחריות. | |||
השו"ע [סע' ב] פוסק כשיטת רש"י, הרי"ף והרמב"ם שאדם עובר על כל חמץ הנמצא באחריותו | |||
אפילו כשייחד לו בית. המשנה ברורה [סק"ג] פוסק שבדיעבד לאחר הפסח ניתן לסמוך על שיטות | |||
הראשונים, שאם יחד לו בית אינו עובר בבל יראה ובל ימצא, החמץ מותר באכילה, ואין לו דין חמץ שעבר עליו הפסח. | |||
3.בדיקת חמץ השו"ע "אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו.. <BR/>"וכתב המשנ"ב שאע"ג שמדאורייתא בבדיקה בלבד יוצאים ידי חובה (כאשר לא נשאר חמץ ידוע ששכחו בשעת הביעור) <BR/>הטעם הוא שמא ימצא חמץ שלא יוצא מרשותו אוטומטית(כפרורים)ויחוס עליו וישהנו(כרש"י) | |||
4.חוסר נגישות | |||
== שותי"ם == | == שותי"ם == | ||