233
עריכות
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
בבלי לא מפורש האם יש איסור גם בחמץ שלו שאינו ברשותו (בעלות שישנה איזושהי הגבלה במימושה)<BR/> '''"אין לי אלא | בבלי לא מפורש האם יש איסור גם בחמץ שלו שאינו ברשותו (בעלות שישנה איזושהי הגבלה במימושה)<BR/> '''"אין לי אלא שבבתיכם,בבורות בשיחין ובמערות מניין(שעובר)?ת"ל לומר בכל גבולך" (גמ' ה:) <BR/> | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
לעומת זאת במכילתא באו הדברים במפורש: <BR/> | לעומת זאת במכילתא באו הדברים במפורש: <BR/> | ||
'''"בבתיכם למה נאמר. לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כפשוטו.<BR/> ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך.<BR/> יצא חמצו של ישראל ברשות הנכרי שהוא שלו ואינו ברשותו". | '''"בבתיכם למה נאמר. לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כפשוטו.<BR/> ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך.<BR/> יצא חמצו של ישראל ברשות הנכרי שהוא שלו ואינו ברשותו".(מכדר"י פסחא בא פרשה י) | ||
| שורה 141: | שורה 141: | ||
=== שיטת הרמב"ן === | === שיטת הרמב"ן === | ||
(הבנה ג):לומד כפשט המכילתא רשות-שטח ,התורה אסרה רק חמץ מצוי,<BR/> ולכן כל חמץ שאינו נמצא ברשותו אינו מוגדר כמצוי ולא יעבור עליו מהתורה(אך מודה הרמב"ן שמדרבנן חייב בעור)<BR/> כהוכחה לשיטתו,הסביר הרמב"ן(בפרושו לתורה)שזו הסיבה שהתורה הזכירה מקום פיזי בהגדרת איסור ב"י,בתים,וגבולין,ולא אמרה סתם לא ימצא ולא יראה.(וכן בר"ן ובמאירי). | (הבנה ג):לומד כפשט המכילתא רשות-שטח ,התורה אסרה רק חמץ מצוי,<BR/> ולכן כל חמץ שאינו נמצא ברשותו אינו מוגדר כמצוי ולא יעבור עליו מהתורה(אך מודה הרמב"ן שמדרבנן חייב בעור)<BR/> כהוכחה לשיטתו,הסביר הרמב"ן(בפרושו לתורה י"ב י"ט)שזו הסיבה שהתורה הזכירה מקום פיזי בהגדרת איסור ב"י,בתים,וגבולין,ולא אמרה סתם לא ימצא ולא יראה.(וכן '''בר"ן ובמאירי'''). | ||
===שיטת הגאונים === | ===שיטת הגאונים === | ||
עריכות