233
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"
←'שיטת הרמב"ן'
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
ידידיה אברהם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
'''"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי,<BR/> שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו"'''. <BR/> | '''"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי,<BR/> שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו"'''. <BR/> | ||
לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. <BR/> בדיני אבידה,השלמת הבעלים עם כך שלא יוכל | לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר. <BR/> בדיני אבידה,השלמת הבעלים עם כך שלא יוכל ל'''ממש את בעלותו בחפץ'''(יאוש),<BR/> גורמת לכך שהחפץ יוצא מרשותו והזוכה בו קנאו,<BR/>מכאן למד הרמב"ן,שהסכמה עם דעת התורה '''שאין לחמץ ערך ממוני'''<BR/> ואין אפשרות להשתמש בו(לממש בו בעלות) גורמת ממילא ליציאתו להפקר. | ||
ולמד הרמב"ן מהות בטול זו מלשון הפסוקים:<BR/> | ולמד הרמב"ן מהות בטול זו מלשון הפסוקים:<BR/> | ||
'''"תשביתו אותו משאור, ולא יראה שאור אלא שיהא בעיניך כשרוף, והוי רואה אותו כעפר ואפר ולא תהא רוצה בקיומו"''' <BR/> הציווי "תשביתו" אינו הגדרה ברורה לדרך הביעור,ולכן מהלשון "ולא יראה לך" יש ללמוד שאי ראיית השכל,<BR/> | '''"תשביתו אותו משאור, '''ולא יראה שאור אלא שיהא בעיניך כשרוף''', והוי רואה אותו כעפר ואפר ולא תהא רוצה בקיומו"''' <BR/> הציווי "תשביתו" אינו הגדרה ברורה לדרך הביעור,ולכן מהלשון "ולא יראה לך" יש ללמוד שאי ראיית השכל,<BR/> ההתייחסות לחמץ כחמץ לא שמיש,מציאתו מרשותו ומספיקה כדי לא לעבור. | ||
=== שיטת הרמב"ם ורש"י === | === שיטת הרמב"ם ורש"י === | ||