הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"

'''"זה שהסכימה דעתו לדעת תורה ויצא לבטלו, שלא יהא בו דין ממון אלא שיהא מוצא מרשותו לגמרי,<BR/>  שוב אינו עובר עליו, דלא קרינא ביה "לך "כיון שהוא אסור ואינו רוצה בקיומו"'''. <BR/>                                                            לשיטתו אין הביטול פעולת הפקר,שהרי אין בו לשון הפקר ולא דיני הפקר,אלא שתוצאתו הסופית היא הפקר.        <BR/>                                                                                                                בדיני אבידה,השלמת הבעלים עם כך שלא יוכל לממש את בעלותו בחפץ(יאוש),<BR/> גורמת לכך שהחפץ יוצא מרשותו והזוכה בו קנאו,<BR/>מכאן למד הרמב"ן,שהסכמה עם דעת התורה שאין לחמץ ערך ממוני<BR/>  ואין אפשרות להשתמש בו(לממש בו בעלות) גורמת ממילא ליציאתו להפקר.