הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת איך להבין את המשפט הזה אך המוסכם הוא שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות.  חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"(בגמרא בפסחים בסיפור בני ביישן), ובגמרא בנדרים (טו:) מובא שהיא ענף של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים.  

==לפי האוסרים מה יהיה גדר האיסור?==

במסכת נדרים טו. הגמרא מדברת על כך שיש איסורים הדומים לנדרים מדרבנן ומביאה לשם כך ברייתא שמוכיחה את הדבר, הברייתא הזאת היא הברייתא שעסקנו בה עד כה- “דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי לנהוג בהן היתר בפניהם כדי לבטלן משום שנאמר "לא יחל דברו"”. מה שמראה לנו שאיסור ביטול מנהגים הוא מדרבנן. וכך '''רש”י''' מפרש את הדברים על המילים- "אי אתה רשאי לנהוג בהן היתר לפניהם: לבטל מנהגם, דעובר משום בל יחל, ומן התורה אינו בבל יחל, אלא מדרבנן." וכן מפרש '''הרא”ש''' שצריך התרה מדרבנן, על הסיפור של בני ביישן בבבלי פסחים נ:. '''והראב"ד''' שנמנה על האוסרים הסביר שמדובר באותו איסור הקיים בהתרת שבועה על דבר מצווה. (((צריך לעיין מה האיסור והאם אכן הוא דרבנן כמו שכתבתי)))