501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
←נוסח הברכה: הרחבה
מ (←מהו הים הגדול: תיקון) |
(←נוסח הברכה: הרחבה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ה'''בית יוסף''' הביא דברי הרא"ש בתשובה, ואחר כך הביא דברי ר' יונה, אך ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב שהים הגדול הוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. | ה'''בית יוסף''' הביא דברי הרא"ש בתשובה, ואחר כך הביא דברי ר' יונה, אך ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב שהים הגדול הוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. | ||
<BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש שהוא עצמו הביאם | <BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש בתשובה שהוא עצמו הביאם בבית יוסף, ששם כתוב מפורש שים הגדול הוא האוקיאנוס ולא הסמוך לארץ ישראל. ב'''פרישה''' (ג) תלה זאת בגירסה משובשת של התשובה שהיתה לפני הבית יוסף. | ||
<BR/>ב'''לבוש''' נמשך אחר דברי מרן בבית יוסף, וכתב שהים הגדול הוא ים אוקיינוס שעוברים בו לארץ ישראל. וב'''לחם חמודות''' ( | <BR/>ב'''לבוש''' נמשך אחר דברי מרן בבית יוסף, וכתב שהים הגדול הוא ים אוקיינוס שעוברים בו לארץ ישראל. וב'''לחם חמודות''' (לז) השיג עליו וכתב שמרן לא דייק בהבנת הרא"ש. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (רכח א) הכריע כדברי הלחם חמודות שיש לברך ברכה זו דווקא על אוקיינוס, ודלא כהבית יוסף והעולת תמיד שכתבו לברך על הים של ארץ ישראל, ושכן מוכח בתשובת הרא"ש. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (רכח א) הכריע כדברי הלחם חמודות שיש לברך ברכה זו דווקא על אוקיינוס, ודלא כהבית יוסף והעולת תמיד שכתבו לברך על הים של ארץ ישראל, ושכן מוכח בתשובת הרא"ש. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
הנוסחה בתלמוד שלפנינו 'שעשה את הים הגדול', וכן הוא ברי"ף וברמב"ם. | הנוסחה בתלמוד שלפנינו 'שעשה את הים הגדול', וכן הוא ברי"ף וברא"ש וברמב"ם. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב הנוסח 'עושה הים הגדול'. | ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב הנוסח 'עושה הים הגדול'. | ||
כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף | כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף שב[[ברכת עושה מעשה בראשית]] מברכים בלשון הווה, זהו מפני שהברכה היא על דברים שהקב"ה מחדש כל פעם מחדש, אבל בים הגדול יש לברך 'שעשה את הים הגדול', לפי שהוא נשאר כפי שהיה בששת ימי בראשית. | ||
ובספר '''שושנים לדוד''' {{היברובוקס|22630|37|על המשנה שם}} מציע לומר שדווקא ר' יהודה סובר שצ"ל 'שעשה' בלשון עבר, ואין הכי נמי שכן סובר ר' יהודה בכל ברכות אלו [שמברכים בלשון עבר], ולתנא קמא [שנקט 'ברוך עושה מעשה בראשית' בלשון הווה], גם בים הגדול אומרים 'עושה' בלשון הווה. ולכן פסק בשלחן ערוך לברך 'עושה הים הגדול' בלשון הווה כדעת תנא קמא. | |||
ב'''רש"ש''' (ברכות נד א) כתב שמכאן ראיה שהולכים בברכה אחר לשון בני אדם, שהם קוראים לאוקינוס הים הגדול, אף שבלשון התורה הים הגדול הוא ימה של ארץ ישראל. | |||
==מתי מברך== | ==מתי מברך== | ||