554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←קריאת פרשת זכור
| שורה 107: | שורה 107: | ||
==קריאת פרשת זכור== | ==קריאת פרשת זכור== | ||
המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא | המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא במשנה {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב בתוספתא {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. | ||
ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. | ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. | ||
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' (תרפה ב), אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור, וה'''שו"ע''' מוסיף, שיש אומרים שקריאה זו היא מצווה מדאורייתא, היינו על סמך ראשונים אלו, לכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. למעשה, זהו האיזכור היחיד בשו"ע, של עניין זכירת מעשה עמלק. | ב'''טור''' וב'''שו"ע''' (תרפה ב), אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור, וה'''שו"ע''' מוסיף, שיש אומרים שקריאה זו היא מצווה מדאורייתא, היינו על סמך ראשונים אלו, לכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. למעשה, זהו האיזכור היחיד בשו"ע, של עניין זכירת מעשה עמלק. | ||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). | |||
בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" ('''שו"ע''' תרפה ב). | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" ('''שו"ע''' תרפה ב). | ||
| שורה 121: | שורה 122: | ||
מכיוון שלפי חלק מהפוסקים, מצווה זו היא מהתורה, נוהגים שכל אחד, שימע את הקריאה, בהברה המקבולת לפי עדתו, כפי שנהגו אבותיו. דבר זה פסקו הרב עובדיה ('''ילקוט יוסף''' קמא טז), והרב צבי פסח פראנק ('''מקרא קודש''' פורים פח). | מכיוון שלפי חלק מהפוסקים, מצווה זו היא מהתורה, נוהגים שכל אחד, שימע את הקריאה, בהברה המקבולת לפי עדתו, כפי שנהגו אבותיו. דבר זה פסקו הרב עובדיה ('''ילקוט יוסף''' קמא טז), והרב צבי פסח פראנק ('''מקרא קודש''' פורים פח). | ||
הרב פיינשטיין (אורח חיים חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו | הרב פיינשטיין (אורח חיים חלק ג ה) פסק, שגם מי שמקובל מאבותיו הגייה מסוימת, כל עוד הגייה אחרת מקובלת אף היא בעם ישראל, אפשר לשמוע גם קריאה כזאת. הרב חיים דוד הלוי (חלק ו כב) התנגד גם הוא למנהג זה, וכתב כי כאשר מקפידים רק במצוות פרשת זכור ולא בשאר קריאות התורה אנו מזלזלים ביתר הקריאות שהן מתקנת משה רבינו. | ||
כך כתבו גם בשו"ת '''שרידי אש''' (ב ו), וב'''שו"ת באהלה של תורה''' (חלק ב ט עמ' 36-37). | |||
כך כתבו בשו"ת '''שרידי אש''' (ב ו), וב'''שו"ת באהלה של תורה''' (חלק ב ט עמ' 36-37). | |||
===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | ===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | ||