12
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת פת הבאה בכסנין"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מקור הדין בגמרא == | == מקור הדין בגמרא == | ||
הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר ב'''גמרא''' (ברכות לה ב[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=35b&format=pdf] | הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר ב'''גמרא''' (ברכות לה ב)[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=35b&format=pdf] שחז"ל תיקנו ברכה מיוחדת על הלחם משום שהוא סעיד, ואנשים קובעים על זה סעודתם. ולכן לפי זה, פת הבאה בכסנין, אף שהיא פת גמורה, מכל מקום כיון שנאכלת לקינוח ואוכלים ממנה מעט, אם כן לא קבעי אינשי עליה סעודתם, ולכן היא איננה חשובה מספיק שרבנן יתקנו עליה ברכת המוציא ושלש ברכות. | ||
וכן כתוב ב'''גמרא''' (מב א) שלדעת רב נחמן ורב יהודה בפת הבאה בכסנין כאשר לא קובעים עליה סעודה מברך ברכה ראשונה 'בורא מיני מזונות', וכאשר קובעים עליה סעודה מברך המוציא וברכת המזון. | וכן כתוב ב'''גמרא''' (מב א)[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=42&format=pdf] שלדעת רב נחמן ורב יהודה בפת הבאה בכסנין כאשר לא קובעים עליה סעודה מברך ברכה ראשונה 'בורא מיני מזונות', וכאשר קובעים עליה סעודה מברך המוציא וברכת המזון. | ||
== מהי פת הבאה בכסנין == | == מהי פת הבאה בכסנין == | ||
=== שיטות הראשונים בהגדרת הפת === | === שיטות הראשונים בהגדרת הפת === | ||
נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת '''רש"י''' (מא ב ד"ה פת), 'שזו פת הבאה לקינוח לאחר הסעודה יחד עם קליות ומיני מתיקה, והיו לשים אותה עם תבלין, וצורתה שונה מפת רגילה, ומאכלה מועט. אך '''הרבינו יונה''' כתב (כט א ד"ה שאין) בשם הרבינו חננאל, שזו פת שעשוי כמין כיסים מלאים סוכר שקדים ואגוזים. ו'''הרמב"ם''' כתב (ברכות ג ט) שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפאה. ו'''ההגהות מיימוניות''' (ברכות ג ט ו) כתב בשם הערוך שפירש בשם רב האיי גאון, שהיא פת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססים אותה. ו'''הטור''' (אורח חיים קסח) נקט את שיטת הרבינו יונה. | נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת '''רש"י''' (מא ב ד"ה פת)[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=41b&format=pdf], 'שזו פת הבאה לקינוח לאחר הסעודה יחד עם קליות ומיני מתיקה, והיו לשים אותה עם תבלין, וצורתה שונה מפת רגילה, ומאכלה מועט. אך '''הרבינו יונה''' כתב (כט א ד"ה שאין) בשם הרבינו חננאל, שזו פת שעשוי כמין כיסים מלאים סוכר שקדים ואגוזים. ו'''הרמב"ם''' כתב (ברכות ג ט)[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=3&halocha=9&hilite=] שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפאה. ו'''ההגהות מיימוניות''' (ברכות ג ט ו) כתב בשם הערוך שפירש בשם רב האיי גאון, שהיא פת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססים אותה. ו'''הטור''' (אורח חיים קסח) נקט את שיטת הרבינו יונה. | ||
=== מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בדעת הרמב"ם === | === מחלוקת הבית יוסף והרמ"א בדעת הרמב"ם === | ||