הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"

נוספו 151 בתים ,  00:58, 8 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
==טעמי יראו עינינו==
==טעמי יראו עינינו==
בטעמי אמירת הפסוקים ו"יראו עינינו" מצאו בראשונים כמה שיטות:
בטעמי אמירת הפסוקים ו"יראו עינינו" מצאו בראשונים כמה שיטות:
* דעת '''התוס'''' (שם, {{ויקיטקסט|ברכות_ב_א#תוספות|וכן מובא בדף ב. ד"ה "מברך שתיים לפניה"}}) שטעמי אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות והיו מסוכנים מהמזיקים וצריכים להמתין לחבריהם, היו אותם אנשים שכבר הגיעו אומרים את הפסוקים האלו, שבתוך כך יספיקו להגיע חבריהם ויסיימו כולם את התפילה ביחד ולא יצא אחד מביה"כ לפני חבירו, ואגב תקנת אמירת הפסוקים תקנו גם חתימת "יראו עינינו" .<BR>
* דעת '''התוס'''' (שם, {{ויקיטקסט|ברכות_ב_א#תוספות|וכן מובא בדף ב. ד"ה "מברך שתיים לפניה"}}) שטעם אמירת הפסוקים הוא משום שכשהיו מתפללים בשדות והיו מסוכנים מהמזיקים וצריכים להמתין לחבריהם, היו אותם אנשים שכבר הגיעו אומרים את הפסוקים האלו, שבתוך כך יספיקו להגיע חבריהם ויסיימו כולם את התפילה ביחד ולא יצא אחד מביה"כ לפני חבירו, ואגב תקנת אמירת הפסוקים תקנו גם חתימת "יראו עינינו" .<BR>מאירי_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד
* דעת '''הרא"ש''' {{ויקיטקסט|רבינו_אשר_על_הש"ס/ברכות/פרק_ה#סימן_ה|רבינו_אשר_על_הש"ס/ברכות/פרק_ה#}} והמאירי (ד:) שבימיהם שהיו מתפללים בשדות והיו מפחדים להתפלל תפילת ערבית מלאה, היו אומרים את הפסוקים האלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד תפילת שמו"ע  ,ואחרי כן היו אומרים קדיש ומסיימים את התפילה . וכן כתבו תלמידי דר"י רק שאמרו שהטעם הוא משום שתפילת ערבית רשות ולא משום היראה שפחדו להישאר בשדות .<BR>
* דעת '''הרא"ש''' {{ויקיטקסט|רבינו_אשר_על_הש"ס/ברכות/פרק_ה#סימן_ה|סימן ה'}} '''והמאירי''' {{ויקיטקסט|מאירי_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד|ד:}} שבימיהם שהיו מתפללים בשדות והיו מפחדים להתפלל תפילת ערבית מלאה, היו אומרים את הפסוקים האלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד תפילת שמו"ע  ,ואחרי כן היו אומרים קדיש ומסיימים את התפילה . וכן כתבו תלמידי דר"י רק שאמרו שהטעם הוא משום שתפילת ערבית רשות ולא משום היראה שפחדו להישאר בשדות .<BR>
* האבודרהם מביא עוד טעם בשם בעל המנהגות - הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם (בתפילת ערבית של חול, ד"ה "ובעל המנהגות כתב") כשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע"כ תקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות . ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו"ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם (וכן כתב הרשב"א בתשובה ח"א סי"ד).<BR>
* '''האבודרהם''' מביא עוד טעם בשם בעל המנהגות - '''הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 בתפילת ערבית של חול, ד"ה "ובעל המנהגות כתב"]) כשגזרו שמד על ישראל, בין השאר גזרו שלא להתפלל ערבית וע"כ תקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות . ומביא ראיה לדבריו, שבליל שבת לא היו אומרים את הפסוקים, שכיוון שהם כנגד שמו"ע ברכות ובשבת מתפללים שבע ברכות לכן לא היו אומרים אותם (וכן כתב הרשב"א בתשובה ח"א סי"ד).<BR>
* ובספר שיבולי הלקט (ענין תפילה סימן נב) מובא, שהטעם לאמירת "יראו עינינו" הוא כדי להודיע שתפילת ערבית היא רשות. על ידי כך שאנו עושים הפסק מכוון בין גאולה לתפילה אנו מראים בכך שאין זו תפילה מן המניין. לאחר מכן מסיימים בקדיש כדי לסמן את סיום התפילה ומי שרוצה יכול לשוב לביתו.
* ובספר שיבולי הלקט (ענין תפילה סימן נב) מובא, שהטעם לאמירת "יראו עינינו" הוא כדי להודיע שתפילת ערבית היא רשות. על ידי כך שאנו עושים הפסק מכוון בין גאולה לתפילה אנו מראים בכך שאין זו תפילה מן המניין. לאחר מכן מסיימים בקדיש כדי לסמן את סיום התפילה ומי שרוצה יכול לשוב לביתו.


74

עריכות