הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)

גרסה מ־08:42, 5 באפריל 2016

הוסרו 3 בתים , 08:42, 5 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

אביעד עזר

147

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{סוגיה בבניה}}
-מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר דבר אחד נתן טעם במאכל ואותו מאכל נתן טעם במאכל אחר
+מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר מאכל נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר
 {{מקורות| |חולין קיא, ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט, כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה, א|}}
 == מקור הדין בגמ' ==
-'''גמ'''' (חולין קי"א:) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי).
+'''גמ'''' (חולין קיא:) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי).
 '''רב''' אמר אסור- נותן טעם.
-'''שמואל''' אמר- מותר נותן טעם בן נותן טעם (נ"ט בר נ"ט).
+'''שמואל''' אמר מותר- נותן טעם בן נותן טעם (נ"ט בר נ"ט).
 והגמ' הכריעה כדעת שמואל.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 ראיה: סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, הצנון מקבל טעם בשר ואסור לאוכלו עם חלב, למרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף.
-מדייק מכאן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי.
+מדייק מכך שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי.
 === הבנת תוס' ברש"י ===
 בגלל שרש"י צימצם את מחלקתם של רב ושמואל והוציא שני מקרים (דג שבושל עם בשר וחלב בסיר בשרי), משמע שדווקא הם אסורים אבל לבשל את הבשר בסיר בשרי רש"י מתיר.
-== שיטת הרא"ש ודעימא ==
+== שיטת הרא"ש ודעימיה ==
 דעת '''הרא"ש''' היא:
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 מובא '''בבי"ו''' (צ"ה, א) בשמם הסכמה לדעת '''הרא"ש''' לגבי בישול וצליה (היינו בישול מותר וצלייה אסור) אך דעתם שבדין המקורי של הגמ' מותר אף אם שני הצדדים חמים, כלומר גם אם הדגים והקערה חמים עדין מותר לאכול את הדגים עם חלב.
-== שיטת הרשב"א ודעימא ==
+== שיטת הרשב"א ודעימיה ==
 אין מעבר טעמים בנ"ט בר נ"ט ולכן אין חילוק בין עלו בקערה, התבשלו או נצלו- הכל מותר. כ"כ '''הרשב"א, הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, הגהות אושרי, ר"י, ר"ת,  ורש"י''' (לפי הסבר הבית יוסף).
@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 '''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב' דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב.
-התקשה '''הטור''' בדבריו, מתחילת דבריו נראה שדווקא דגים שצלאם עם בשר אסור, אבל דגים שנצלו בקערה בשרית יהיה מותר. מסוף דבריו משמע שדווקא דגים שבושלו בקערה בשרית מותרים, דגים שנצלו בקערה בשרית אסורים.
+התקשה '''הטור''' בדבריו, מתחילת דבריו נראה שדווקא דגים שהתבשלו בקערה בשרית מותר, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית יהיה אסור. מסוף דבריו משמע שדווקא דגים שנצלו עם בשר אסור, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית מותר.
 והסבירו '''הבי"ו''' שדעת הרמב"ם היא שאין חילוק בין בישול לצלייה בסיר בשרי ושניהם מותרים, ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר הוא לעניין אחר, לדין ריחא- שני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=300&hilite= (ע"י ריחא)]. וכן כתב '''בהגהות מימוניות'''
@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 '''השו"ע''' פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בסיר בשרי הנקי מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בסיר, הסיר בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה).
-'''והרמ"א''' פסק כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול לכתחילה אסורים ובדיעבד מותר (כדעת רוב הראשונים).
+'''והרמ"א''' פסק לכתחילה כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול אסורים ובדיעבד מותר (כדעת רוב הראשונים).
 ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה.