161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ ב)|פסחים (ד א)||(ריד א)}} | {{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ ב)|פסחים (ד א)||(ריד א)}} | ||
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו. | הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו. | ||
==החובה להמשיך במנהג אבות== | ==החובה להמשיך במנהג אבות== | ||
חובה | הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת איך להבין את המשפט הזה אך המוסכם הוא שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"(בגמרא בפסחים בסיפור בני ביישן), ובגמרא בנדרים (טו:) מובא שהיא ענף של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים. | ||
החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה | החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. '''ברשב"א''' (....) הדבר הובא באופן מפורש, וכן ברא"ש (פסחים פרק רביעי סימן ג') בשו"ת '''הריב"ש''' (...) '''בר"ן''' והובא הדבר להלכה '''בשו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'). אמנם לא נמצא לכך מקור ברמב"ם והדבר צריך עיון האם הרמב"ם חלק על דין זה. | ||
==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ==המתירים לעשות התרה על מנהגים== | ||