הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

הוסרו 1,813 בתים ,  16:25, 25 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
{{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ ב)|פסחים (ד א)||(ריד א)}}
{{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ ב)|פסחים (ד א)||(ריד א)}}
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו.
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים. הדבר נתון במחלוקת ראשונים אותה נפרט בסוגיא זו.
== המקורות בגמרא ==
הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. ישנה מחלוקת ראשונים איך לפרש את המשפט הזה, האם מדובר באיסור להתיר להם את מנהגיהם מבחינה הלכתית אך ניתן להתיר להם את המנהגים בהתרת נדרים על ידי פתח וחרטה או שמא אין להתיר את המנהגים גם בתורת נדרים.
מחלוקת זו חורזת בתוכה עוד גמרות בבבלי ובירושלמי. הגמרא בפסחים נ.-נ: מדברת על החיוב של אדם ללכת אחר המנהג במקום בו הוא נמצא. הגמרא מביאה סיפור על בני ביישן שהיה מנהג אבותיהם שלא להפליג הפלגות קצרות ביום שישי,דבר המותר על פי ההלכה, והם שהיו בקושי כלכלי באו לרבי יוחנן ושאלו אותו הם הם יכולים להפליג, רבי יוחנן ענה להם שאסור להם כיון שכבר קיבלו אבותיהם ויש חובה ללכת אחר מנהג אבות דבר הנלמד מן הפסוק “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך” פסוק המורה שמעבר לכך שיש חובה לשמוע לתורת ה' יש חובה שלא ליטוש מוסר האב ותורת האם. סביב מקור זה ישנה מחלוקת ראשונים האם בני ביישן נשאלו בתורת התרת נדרים ורבי יוחנן לא התיר להם או שמא הם ביקשו רק מצד ההלכה ולכן רבי יוחנן לא התיר להם אבל אם היו נשאלים על נדרם הוא היה מתיר להם. ויש גם כמה גמרות בירושלמי בנושא זה.
==החובה להמשיך במנהג אבות==
==החובה להמשיך במנהג אבות==
חובה על כל אדם להמשיך במנהגי אבותיו. חובה זו נלמדת מן הפסוק "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך", חובה זו גם משתמעת מכל הדיונים בפרק מקום שנהגו על החובה של אדם לנהוג את מנהגי מקומו. ישנם חילוקים רבים ביחס למנהגים מוטעים אבל העיקר שיוצא לעניינו הוא שמנהגים שיש בהם צד של חיזוק לתורה והרחקה מאיסור הם מנהגים שחובה להמשיך. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים.  
הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. יש מחלוקת איך להבין את המשפט הזה אך המוסכם הוא שמשתמעת ממנו חובה להמשיך במנהגי אבות. חובה זו נלמדת מן הפסוק במשלי "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך"(בגמרא בפסחים בסיפור בני ביישן), ובגמרא בנדרים (טו:) מובא שהיא ענף של נדרים. יש חשיבות רבה למנהגים בימינו שכן המנהגים מחפים על החיסרון שנוצר בעקבות חוסר היכולת של חכמים לתקן תקנות בימינו, והמנהגים הם הדרך של עם ישראל לענות על צרכי השעה במגוון התחומים.  


החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה להמשיך במנהגי אבות. וכן הובא באופן מפורש  '''ברשב"א''' (....) שו"ת '''הריב"ש''' (...) והובא '''בשו"ע''' יו"ד רי"ד סעיף ב'. אמנם לא נמצא לכך מקור ברמב"ם והדבר צריך עיון האם הרמב"ם חלק על דין זה.
החובה ללכת במנהגי אבות הובאה להלכה בפוסקים רבים כבר '''ברי"ף''' (פסחים נ עמוד ב) הובא סיפור על בני ביישן אותו נזכיר בהרחבה בחיבור זה שממנו משתמעת חובה זו. '''ברשב"א''' (....) הדבר הובא באופן מפורש, וכן ברא"ש (פסחים פרק רביעי סימן ג') בשו"ת '''הריב"ש''' (...) '''בר"ן''' והובא הדבר להלכה '''בשו"ע''' (יו"ד רי"ד סעיף ב'). אמנם לא נמצא לכך מקור ברמב"ם והדבר צריך עיון האם הרמב"ם חלק על דין זה.


==המתירים לעשות התרה על מנהגים==  
==המתירים לעשות התרה על מנהגים==  
161

עריכות