161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
אין תקציר עריכה
(←ראב"ד) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== המקורות בגמרא == | == המקורות בגמרא == | ||
הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. ישנה מחלוקת ראשונים איך לפרש את המשפט הזה, האם מדובר באיסור להתיר להם את מנהגיהם מבחינה הלכתית אך ניתן להתיר להם את המנהגים בהתרת נדרים על ידי פתח וחרטה או שמא אין להתיר את המנהגים גם בתורת נדרים. | הגמרא בפסחים נ: קובעת- דברים המותרים מצד הדין ואחרים (אנשים מסוימים) נהגו בהם איסור, אסור להתירן בפניהם. ישנה מחלוקת ראשונים איך לפרש את המשפט הזה, האם מדובר באיסור להתיר להם את מנהגיהם מבחינה הלכתית אך ניתן להתיר להם את המנהגים בהתרת נדרים על ידי פתח וחרטה או שמא אין להתיר את המנהגים גם בתורת נדרים. | ||
מחלוקת זו חורזת בתוכה עוד גמרות בבבלי ובירושלמי. הגמרא בפסחים נ.-נ: מדברת על החיוב של אדם ללכת אחר המנהג במקום בו הוא נמצא. הגמרא מביאה סיפור על בני ביישן שהיה מנהג אבותיהם שלא להפליג הפלגות קצרות ביום שישי,דבר המותר על פי ההלכה, והם שהיו בקושי כלכלי באו לרבי יוחנן ושאלו אותו הם הם יכולים להפליג, רבי יוחנן ענה להם שאסור להם כיון שכבר קיבלו אבותיהם ויש חובה ללכת אחר מנהג אבות דבר הנלמד מן הפסוק “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך” פסוק המורה שמעבר לכך שיש חובה לשמוע לתורת ה' יש חובה שלא ליטוש מוסר האב ותורת האם. סביב מקור זה ישנה מחלוקת ראשונים האם בני ביישן נשאלו בתורת התרת נדרים ורבי יוחנן לא התיר להם או שמא הם ביקשו רק מצד ההלכה ולכן רבי יוחנן לא התיר להם אבל אם היו נשאלים על נדרם הוא היה מתיר להם. | מחלוקת זו חורזת בתוכה עוד גמרות בבבלי ובירושלמי. הגמרא בפסחים נ.-נ: מדברת על החיוב של אדם ללכת אחר המנהג במקום בו הוא נמצא. הגמרא מביאה סיפור על בני ביישן שהיה מנהג אבותיהם שלא להפליג הפלגות קצרות ביום שישי,דבר המותר על פי ההלכה, והם שהיו בקושי כלכלי באו לרבי יוחנן ושאלו אותו הם הם יכולים להפליג, רבי יוחנן ענה להם שאסור להם כיון שכבר קיבלו אבותיהם ויש חובה ללכת אחר מנהג אבות דבר הנלמד מן הפסוק “שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך” פסוק המורה שמעבר לכך שיש חובה לשמוע לתורת ה' יש חובה שלא ליטוש מוסר האב ותורת האם. סביב מקור זה ישנה מחלוקת ראשונים האם בני ביישן נשאלו בתורת התרת נדרים ורבי יוחנן לא התיר להם או שמא הם ביקשו רק מצד ההלכה ולכן רבי יוחנן לא התיר להם אבל אם היו נשאלים על נדרם הוא היה מתיר להם. ויש גם כמה גמרות בירושלמי בנושא זה. | ||
==החובה להמשיך במנהג אבות== | |||
== | ==האם ניתן לעשות על מנהג התרת נדרים?== | ||
==המתירים== | |||
===הרא"ש=== | ===הרא"ש=== | ||
מפרש שהאיסור להתיר מנהגים הוא רק ללא התרת נדרים אבל על ידי התרת נדרים ניתן. הוא מוכיח שאכן יש איסור לעבור על מנהג אבות (ללא התרה) מהגמרא בירושלמי פסחים פרק ד' א'- "...נשאל ואין מתירין לו", וכן מגמרא דומה בבבלי נדרים טו. סברתו היא שאין סיבה לחלק בין מנהג לנדר רגיל וגם במנהג יהיה מותר לעשות התרת נדרים נדרים על ידי פתח וחרטה. | מפרש שהאיסור להתיר מנהגים הוא רק ללא התרת נדרים אבל על ידי התרת נדרים ניתן. הוא מוכיח שאכן יש איסור לעבור על מנהג אבות (ללא התרה) מהגמרא בירושלמי פסחים פרק ד' א'- "...נשאל ואין מתירין לו", וכן מגמרא דומה בבבלי נדרים טו. סברתו היא שאין סיבה לחלק בין מנהג לנדר רגיל וגם במנהג יהיה מותר לעשות התרת נדרים נדרים על ידי פתח וחרטה. | ||