58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==שורש הפטור== | ==שורש הפטור== | ||
האחרונים הציגו כמה אפשרויות להבנת הדעה הסוברת ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור", | האחרונים הציגו כמה אפשרויות להבנת הדעה הסוברת ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור", ומה הסברא העומדת מאחורי דעה זו. | ||
=== שיטת הפני יהושע === | === שיטת הפני יהושע === | ||
כפי שנביא לקמן, במקרה שבו אדם דר בחצר חבירו העומדת להשכרה אע"פ שיש לו בית משלו ("זה לא נהנה וזה חסר") לדעת התוספות (ד"ה זה אין נהנה) אין חיוב על התשלום מפני שאין לדייר הנאה ועל החסרון בלבד אי אפשר לחייב מפני שהוא גרמא בעלמא.<br> | כפי שנביא לקמן, במקרה שבו אדם דר בחצר חבירו העומדת להשכרה אע"פ שיש לו בית משלו ("זה לא נהנה וזה חסר") לדעת התוספות (ד"ה זה אין נהנה) אין חיוב על התשלום מפני שאין לדייר הנאה ועל החסרון בלבד אי אפשר לחייב מפני שהוא גרמא בעלמא.<br> | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בחידושי '''רבי חיים סולובייצ'יק''' על הש"ס (סימן שיז) מובא בשמו שהגדר של פטור "זה נהנה וזה לא חסר" הוא משום שהבעלים לא מקפיד על הנאה מנכסיו כל עוד הוא לא מפסיד ממנה, כלומר הפטור הוא כעין מחילה של הבעלים. מדבריו של '''רבינו יונה''' במסכת בבא בתרא (ד ב ד"ה המקיף) מוכח שכך הוא הבין את גדר הפטור, אך הנימוקי יוסף (בבא קמא ט ב) כותב בפירוש בשם הרמ"ה שדין "זה נהנה וזה לא חסר" לא מבוסס על מחילה. | בחידושי '''רבי חיים סולובייצ'יק''' על הש"ס (סימן שיז) מובא בשמו שהגדר של פטור "זה נהנה וזה לא חסר" הוא משום שהבעלים לא מקפיד על הנאה מנכסיו כל עוד הוא לא מפסיד ממנה, כלומר הפטור הוא כעין מחילה של הבעלים. מדבריו של '''רבינו יונה''' במסכת בבא בתרא (ד ב ד"ה המקיף) מוכח שכך הוא הבין את גדר הפטור, אך הנימוקי יוסף (בבא קמא ט ב) כותב בפירוש בשם הרמ"ה שדין "זה נהנה וזה לא חסר" לא מבוסס על מחילה. | ||
== טעמים נוספים לפטור בדר בחצר חברו == | |||
הגמרא בשלהי הסוגייה (כא א) מביאה את דברי רב הונא בשם רב, שהדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר משום שנאמר "ושאיה יוכת שער" (ישעיה כד יב) - כלומר בית ללא דיורים עלול להינזק משד ששמו "שאיה", ובמקרה שאדם דר בחצר חבירו הוא למעשה מציל אותו מהנזק של אותו השד. רב יוסף מביא טעם נוסף ש"ביתא מיתבא יתיב" - כלומר בית ללא דיירים מתבלה לאורך הזמן, ואדם שמתגורר בבית יכול לדאוג לתחזוקתו השוטפת ולמנוע את אותו פחת. הגמרא מביאה נפקא מינא בין הטעמים במקרה שבו הבעלים משתמש בבית לאחסון עצים ותבואה - לפי הטעם של "ושאיה יוכת שער" אין בדיור נוסף תועלת, היות והבעלים כבר משתמש בבית והוא לא עומד שומם, אך לפי הטעם של "ביתא מיתבא יתיב" עדיין שייך לפטור כי גם במקרה הזה צריך דייר קבוע שידאג לתחזוקה השוטפת.<br> | |||
הראשונים התקשו בהבנת קטע זה בגמרא, משום שמראשית הסוגייה עולה בפשטות שהפטור בדר בחצר חברו שלא מדעתו הוא בגלל ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור", ואילו מדברי הגמרא כאן עולה שהפטור הוא בגלל שיש הנאה לבעלים בשימוש בבית. הראשונים הציעו מספר דרכים אפשריות ליישב את מהלך הסוגייה.<br> | |||
ה'''רא"ש''' (ב ו) כותב שדברי האמוראים נאמרו רק לרווחא דמילתא, כלומר הטעם העיקרי לפטור בדר בחצר חבירו שלא מדעתו היא בגלל ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור" והאמוראים רק באו לתת טעם נוסף לפטור במקרה הזה. ה'''נחלת דוד''' מקשה על הרא"ש שאם דבריהם של האמוראים נאמרו רק לרווחא דמילתא, לא היה על הגמרא להביא נפקא מינא בין הטעמים השונים, שהרי נפקא מינא זו לא רלוונטית אם הטעם לפטור הוא משום ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור".<br> | |||
ה'''רשב"א''' מפרש שבכל מקרה של הדר בחצר חבירו שלא מדעתו יש קצת חסרון, מפני שהשימוש בבית גם גורם להגברת הפחת הטבעי, וכדי לקזז את החסרון הזה האמוראים הוכיחו שיש גם רווח בשהות דייר שלא מדעת הבעלים. לאחר שהחסרון והרווח קוזזו ניתן לפטור את הדייר מדין "זה נהנה וזה לא חסר פטור".<br> | |||
ה'''שיטה מקובצת''' מפרש שבאמת ישנה מחלוקת אמוראים בשאלה מה סיבת הפטור במקרה של הדר בחצר חבירו שלא מדעתו: לדעת רבי אמי ורב כהנא סיבת הפטור היא משום "זה נהנה וזה לא חסר פטור", אך לדעת רב הונא ורב יוסף "זה נהנה וזה לא חסר חייב" ולכן הם הביאו את הטעמים הנוספים של "שאיה יוכת שער" ו"ביתא מיתבא יתיב". ונראה שכך סבר גם '''רבנו יונה''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49924&st=&pgnum=37 בבא בתרא ד עמוד ב ד"ה עלה בידינו]). | |||
== זה לא נהנה וזה חסר == | == זה לא נהנה וזה חסר == | ||