הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"

אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==סוגיית הגמרא==
==סוגיית הגמרא==
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר.  
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מימרא של רב ברונא בשם רב: "הנוטל ידיו לא יקדש" -היינו שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש בעצמו, אלא שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר או שיקדש בעצמו ויטול שוב.  


'''רש"י''' {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} מסביר שלדעת רב ברונא, הקידוש נחשב הפסק והיסח הדעת בין הנטילה לסעודה. ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. פשוט שלשיטתו אין ליטול ידיים קודם הקידוש.
ה'''רשב"ם''' סובר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}}, שלפי שיטת רב ברונא, צריך לשמוע מאדם אחר ואז אין הפסק, בגלל שאינו מברך בעצמו, אבל אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית לסעודה, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. לעומת זאת מ'''רש"י''' משמע {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} שאין חילוק בהסחת הדעת בין שמקדש מעצמו לשומע מאחרים ולכן נשאר רק לקדש וליטול שוב ('''חזו"א''' או"ח כ"ה סק"ח). פשוט שלשיטת רב ברונא אין ליטול ידיים קודם הקידוש.
 
''''תוס''' מביאים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|שם ד"ה נטל}} טעם לדברי רב ברונא, משום שנראה כשנוטל ידיו שנוטל ידיו לפירות, ואמרו {{ויקיטקסט|חולין קו א|חולין קו א}} שהנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ולכן אין לקדש קודם נטיל הידיים.  


הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" -
הגמרא מביאה דחייה לדברי רב רונא: "אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא: אכתי לא נח נפשיה דרב ,שכחנינהו לשמעתתיה; זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב. בזימנין דחביבא עליה ריפתא, מקדש אריפתא. זימנין דחביבא ליה חמרא, מקדש אחמרא" -
553

עריכות