הבדלים בין גרסאות בדף "קדימת נטילת ידיים לקידוש"

אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==סוגיית הגמרא==
==סוגיית הגמרא==
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מיימרא של רב ברונא בשם רב, שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש. היינו שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר. '''רש"י''' מסביר שלדעת רב ברונא, הקידוש נחשב הפסק בין הנטילה לסעודה. ה'''רא"ש''' מסביר {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב שאמר {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, שיש קידוש שלא במקום סעודה, ואם כן הקידוש נחשב הפסק. לפי שיטת רב ברונא, אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. פשוט שלשיטתו אין ליטול ידיים קודם הקידוש.
הגמרא בפסחים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}}, מביאה מיימרא של רב ברונא בשם רב, שהנוטל ידיו לפני הקידוש, לא יקדש. היינו שיצטרך לשמוע את הקידוש מאדם אחר. '''רש"י''' מסביר שלדעת רב ברונא, הקידוש נחשב הפסק בין הנטילה לסעודה. ה'''רא"ש''' מסביר {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב שאמר {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}, שיש קידוש שלא במקום סעודה, ואם כן הקידוש נחשב הפסק. לפי שיטת רב ברונא, אם בכל זאת מישהו נטל ידיו קודם קידוש, וקידש, יצטרך לטול ידיו שנית, והנטילה הראשונה הייתה בברכה לבטלה. פשוט שלשיטתו אין ליטול ידיים קודם הקידוש.


לאחר מכן הגמרא כותבת, שעדיין "נח נח נפשיה דרב", ויש משמו הנהגתה אחרת; שלפעמים כשהיה חביב על רב הפת היה מקדש על הפת, וכשהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין.
לאחר מכן הגמרא כותבת, שעדיין "נח נח נפשיה דרב", ויש משמו הנהגתה אחרת; שלפעמים כשהיה חביב על רב הפת היה מקדש על הפת, וכשהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין.
שורה 17: שורה 17:
ראשונים אלו מסבירים את הגמרא בצורה כזאת; לדעת רב ברונא אכן אין ליטול קודם הקידוש, ואף רב אינו חולק עליו, אלא גם הוא סובר שצריך לקדש ואז ליטול, ומתי שהיה שהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין ואז נוטל ואוכל מהפת, ומתי שהיה חביב עליו הפת היה נוטל ואז מקדש על הפת, אך לדעתו במצב הרגיל שמקדשים על היין יש לקדש ואז ליטול.
ראשונים אלו מסבירים את הגמרא בצורה כזאת; לדעת רב ברונא אכן אין ליטול קודם הקידוש, ואף רב אינו חולק עליו, אלא גם הוא סובר שצריך לקדש ואז ליטול, ומתי שהיה שהיה חביב עליו היין היה מקדש על היין ואז נוטל ואוכל מהפת, ומתי שהיה חביב עליו הפת היה נוטל ואז מקדש על הפת, אך לדעתו במצב הרגיל שמקדשים על היין יש לקדש ואז ליטול.


מה שרב ברונא ורב חולקים הוא, אם אפשר לקדש על הפת; לפי רב ברונא כיוון שא"א לקדש על הפת, הרי שמי שנטל קודם הקידוש לא יכול לקדש על הפת כיוון שא"א, וכן לא יכול לקדש על היין כיוון שזה הפסק, ולכן נאלץ לפסוק שצריך לקדש על היין, וכיוון שזה נחשב הפסק צריך ליטול ידיים שוב.
מה שרב ברונא ורב חולקים הוא, אם אפשר לקדש על הפת; לפי רב ברונא כיוון שא"א לקדש על הפת, הרי שמי שנטל קודם הקידוש לא יכול לקדש על הפת כיוון שא"א, וכן לא יכול לקדש על היין כיוון שזה הפסק, ולכן נאלץ לפסוק שיצטרך לשמוע קידוש מאדן אחר, או שצריך לקדש על היין, וכיוון שזה נחשב הפסק צריך ליטול ידיים שוב.


לפי רב, מותר לקדש על הפת, ולכן כשסתם מקדשים על היין ברור שצריך לקדש קודם, אך מכיוון שאפשר לקדש על הפת, במקרה כזה, יהיה אפשר ליטול את היידים ואז לקדש על הפת.
לפי רב, מותר לקדש על הפת, ולכן כשסתם מקדשים על היין ברור שצריך לקדש קודם, אך מכיוון שאפשר לקדש על הפת, במקרה כזה, יהיה אפשר ליטול את היידים ואז לקדש על הפת.
שורה 23: שורה 23:
היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין.
היוצא מההסבר הזה יוצא לגם לרב וגם לרב ברונא צריך לקדש ואז ליטול ידיים. וכן ראשונים אלו פוסקים כרב שאפשר לקדש על הפת, ולכן במקרה שאדם נטל ידיים קודם הקידוש יקדש על הפת ולא על היין.


===שיטת ר"י, ר"ת והרא"ש===
===שיטת הרשב"ם, ר"י, ר"ת והרא"ש===
לפי דעת '''ר"י''', '''ר"ת''' וה'''רא"ש''' הקידוש אינו נחשב הפסק, כי קיימא לן כשמואל שאין קידוש אלא במקום סעודה, ואם כן מותר ליטול קודם הקידוש. ה'''טור''' מביא שאביו ה'''רא"ש''' היה נוהג ליטול קודש הקידוש. לדעתם במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש, וודאי שיכול לקדש לכתחילה על היין ולא רק על הפת.  
ה'''רשב"ם''' מסביר {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} את סוגיית  הגמרא, בצורה כזאת; רב ברונא אמר את שיטתו, כשיטת רב שאמר שיש קידוש שלא במקום סעודה {{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, ולכן הקידוש נחשב הפסק. אבל לעומת זאת, שמואל סובר שאין קידוש אלא במקום סעודה, ולפי זה יוצא שהקידוש לא נחשב הפסק, ואז מביאה הגמרא את המימרא דדרב, והיינו דרב חזר בו, ופוסק כשמואל. וכיוון דקי"ל כשמואל הקידוש אינ נחשב הפסק.
====שיטת הרשב"ם====
את הנהגתו של רב, אפשר להסביר שרב תמיד היה נוטל את  ידיו קודם הקידוש, ואז אם היה חביב לו הפת היה מקדש על הפת, ואם היה חביב לו היין היה מקדש על היין, כיוון שזה לא נחשב הפסק. יוצא ע"פ סברה זו שאפשר ומותר ליטול את הידיים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין.
ה'''רשב"ם''', נוקט במען שיטת ביניים, וכותב מחד, שהקידוש אינו נחשב הפסק ואם כן במקרה שאדם נטל ידיו קודם קידוש יכול לקדש על היין, כ'''ר"י''', '''ר"ת''' ו'''הרא"ש''', אך מצד שני כותב שראוי לכתחילה לקדש קודם הנטילה, כ'''רב עמרם''', ה'''רמב"ם''' וה'''רי"ף'''.
 
ה'''רשב"ם''' מוסיף, שמכל מקום טוב לקדש קודם נטילת הידיים, וכיוון שנחלקו בברכות ב"ה וב"ש, ובית הלל אומרים שקודם מוזג את הכוס ולאחר מכון נוטלים ידיים, טוב לקדש קודם הנטילה.
ה'''רא"ש''' מסביר אף הוא מצורה כזאת {{ויקיטקסט|רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/פסחים/פרק י|פסחים י טז}} שדבר זה הוא לשיטתו של רב{{ויקיטקסט|פסחים ק ב|פסחים ק ב}}, וכן ה'''מהרש"א'''.
 
'''ר"ת''' ו'''ר"י''' סוברים {{ויקיטקסט|פסחים קו ב|קו ב}} אף הם שמותר ליטול את היידים קודם הקידוש ואף לקדש לאחר מכן על היין. לדעת דבר זה אפשרי ומותר אף לכתחילה.
 


==פסיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
הטור מביא את שיטות הראשונים, וכותב שמנהג אביו הרא"ש היה ליטול ואז לקדש, ונראה שכך פוסק. מכל מקום כותב שהוא תמה על מנהג אביו הרא"ש שצריך להוציא את הגמרא מפשטה.
הטור מביא את שיטות הראשונים, וכותב שמנהג אביו הרא"ש היה ליטול ואז לקדש, ונראה שכך פוסק. מכל מקום כותב שהוא תמה על מנהג אביו הרא"ש שצריך להוציא את הגמרא מפשטה.
553

עריכות