554
עריכות
| שורה 102: | שורה 102: | ||
ה'''פנ"י''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%97_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 מגילה יח א]) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. ה'''שפת אמת''' דוחה את דברי ה''''פנ"י''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14522&st=&pgnum=260 מגילה יז ב]), וכותב שבאמת מפשט הסוגיה מובן שיש חיוב לזכור בספר. | ה'''פנ"י''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%97_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 מגילה יח א]) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. ה'''שפת אמת''' דוחה את דברי ה''''פנ"י''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14522&st=&pgnum=260 מגילה יז ב]), וכותב שבאמת מפשט הסוגיה מובן שיש חיוב לזכור בספר. | ||
ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז | ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%96_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA יז ב ד"ה כל]), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA יג א ד"ה בכל לשון]). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' ([https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96 ז כ]), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' ([https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.147?vhe=Sefer_Mitzvot_Katan,_Kopys,_1820&lang=he עשה קמ"ז]) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. גם '''רבנו חננאל''' כותב ([https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%91#%D7%93%D7%A3_%D7%99%D7%97_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%90 מגילה יח א ד"ה קראה]), שהציווי הוא "זכור בפה מה שכתוב בספר". | ||
דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | ||
עריכות