הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:כחל"
(←שיטות הראשונים: הרחבה) |
(ניסוח, עריכה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
להלן סוגיית הגמ' במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}: | להלן עיקרה של סוגיית הגמ' במסכת חולין {{ויקיטקסט|חולין קט ב|קט:}}: | ||
::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו''' | ::במשנה: '''הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו'''. | ||
#גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר''' | #גמ': '''אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר'''. | ||
#ו'''איכא דאמרי א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור''' | #ו'''איכא דאמרי א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור'''. ובהמשך הגמ': '''תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר''' קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו. | ||
::<big>כיצד קורעו:</big> | ::<big>כיצד קורעו:</big> | ||
#אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל''' | #אמר '''רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל'''. | ||
#א"ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל | #א"ל '''ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול''' מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל. | ||
#אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה | #אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא '''אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי''' והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה"ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה. | ||
==שיטות הראשונים | ==שיטות הראשונים בביאור הסוגיה== | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
===שיטת ר"ת=== | ===שיטת ר"ת=== | ||
גרסה מ־12:59, 7 בנובמבר 2021
| משנה: | חולין (קט.) |
| בבלי: | חולין (קט:) |
| שולחן ערוך: | יורה דעה (צ) |
"כחל" הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, ולכן בשאלת היתר בישולו של הכחל לאכילה ישנם כמה נידונים: בישולו בפני עצמו, בישולו עם בשר אחר נוסף, וצלייתו.
רקע
להלן עיקרה של סוגיית הגמ' במסכת חולין (קט:):
- במשנה: הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו.
- גמ': אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר.
- ואיכא דאמרי א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור. ובהמשך הגמ': תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו.
- כיצד קורעו:
- אמר רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל.
- א"ל ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל.
- אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה"ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.
שיטות הראשונים בביאור הסוגיה
שיטת רש"י
חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו.
ורק בצליה יתכן שמותר אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן.
ולישנא קמא של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי.
ורב נחמן, שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כלישנא בתרא של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה.
ור' אלעזר דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת
שיטת ר"ת
רבינו תם חולק על רש"י, ולדעתו, כמו שרש"י מתיר בצליה של כחל, לר"ת גם בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף זה כמו צליה של כחל.
לר"ת המשנה מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף.
ור' יהודה שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל.
ומחלוקת לישנא קמא ולישנא בתרא בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא.
ור' אלעזר התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן ר' נחמן שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.