169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:ואהבת לרעך כמוך"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "= מקור המצווה = מקורה של המצווה הוא בספר ויקרא (פ' יט פס' יח): "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-ב...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
= מקור המצווה = | == מקור המצווה == | ||
מקורה של המצווה הוא בספר ויקרא (פ' יט פס' יח): | מקורה של המצווה הוא בספר ויקרא (פ' יט פס' יח): | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הרחבה על הנושא ניתן לקרוא בפסקה "כלל גדול בתורה". | הרחבה על הנושא ניתן לקרוא בפסקה "כלל גדול בתורה". | ||
= | == דיני המצווה == | ||
== | === גדר המצווה === | ||
ע"פ ספר החינוך - '''"'''כלל הכל הוא שיתנהג האדם עם חבירו כמו שיתנהג עם עצמו, לשמור ממונו ולהרחיק ממנו כל נזק, ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (ירושלמי חגיגה ב, א) המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. ו'''המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר.''' ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ולא נזהר בממון חבירו לשומרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, ביטל עשה זה, מלבד החיוב שבו לפי הענין שהזיקו כמו שמפורש במקומו. | ע"פ ספר החינוך - '''"'''כלל הכל הוא שיתנהג האדם עם חבירו כמו שיתנהג עם עצמו, לשמור ממונו ולהרחיק ממנו כל נזק, ואם יספר עליו דברים יספרם לשבח ויחוס על כבודו ולא יתכבד בקלונו, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (ירושלמי חגיגה ב, א) המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא. ו'''המתנהג עם חבירו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובם, עליו הכתוב אומר (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר.''' ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ולא נזהר בממון חבירו לשומרו, וכל שכן אם הזיק אותו בממון או צערו בשום דבר לדעת, ביטל עשה זה, מלבד החיוב שבו לפי הענין שהזיקו כמו שמפורש במקומו. | ||
== | === היחס לפושעי ישראל, האם צריך לאהוב את הפושעים? === | ||
בספר יראים ורס"ג ורשב"ם על הפסוק נכתב שבניגוד למצוה לאהוב יהודים, מהפסוק "יראת ה׳ שנאת רע" נלמד ש'''מצווה לשנוא אדם רשע''', "הלא משנאיך ה׳ אשנא ובמתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי". | בספר יראים ורס"ג ורשב"ם על הפסוק נכתב שבניגוד למצוה לאהוב יהודים, מהפסוק "יראת ה׳ שנאת רע" נלמד ש'''מצווה לשנוא אדם רשע''', "הלא משנאיך ה׳ אשנא ובמתקוממיך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי". | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''רשעים:''' מצווה לשנוא. | '''רשעים:''' מצווה לשנוא. | ||
== | === הגדרת שנאת הפושעים === | ||
בפסקה הקודמת ראינו שיש מצווה לשנוא אדם רשע, ביחס ל"פושעים ומורדי ישראל", עליהם נאמר בגמרא שיש לשונאם, מבואר בספר התניא (פרק לב) ששנאה זו אמורה להיות מופנית רק כלפי היסודות הרעים בנפשם שגרמו להם לחטוא, '''אך בהתייחס לנשמתם הקדושה יש לרחם עליהם, לאוהבם ולקרבם.''' | בפסקה הקודמת ראינו שיש מצווה לשנוא אדם רשע, ביחס ל"פושעים ומורדי ישראל", עליהם נאמר בגמרא שיש לשונאם, מבואר בספר התניא (פרק לב) ששנאה זו אמורה להיות מופנית רק כלפי היסודות הרעים בנפשם שגרמו להם לחטוא, '''אך בהתייחס לנשמתם הקדושה יש לרחם עליהם, לאוהבם ולקרבם.''' | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ד. לא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד, ועוד. | ד. לא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד, ועוד. | ||
= | == טעם המצווה == | ||
ע"פ האורחות צדיקים יש 2 תועלות: בעוה"ז ובעוה"ב: | ע"פ האורחות צדיקים יש 2 תועלות: בעוה"ז ובעוה"ב: | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
# כל אחד יחמוד לעשות כמעשהו. | # כל אחד יחמוד לעשות כמעשהו. | ||
== | === החיבור לעם ה' === | ||
'''הרב חיים הבר כותב:''' | '''הרב חיים הבר כותב:''' | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
"נִׁשְמֹות יִׂשְָראֵל הֵם קֹומָה ׁשְלֵמַָה ּבְיַחַד, ּדְהַיְינּו נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון ׁשֶהִיא ּכְלָלּותָם.... אְַך אָמְנָם לְאַחַר ׁשֶּנִתְחַּלְקָה נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון לְׁשָֹרׁשִים ַרּבִים, וְכָל אֶחָד נֶחְלָק לַעֲנָפִים ּולְנִיצֹוצֹות ַרּבֹות ּבְגּופֹות מְיֻחָדֹות, הֲֵרי זֶה ּכִמְׁשַל הָאֵיבִָרים ׁשֶּנִפְְרדּו זֶה מִּזֶה, וְֹלא יִכְאַב לְהַּיָד מַּכָה ׁשֶּבֶָרגֶל הַּמֻפְֶרדֶת מִּמֶּנּו וְכַּיֹוצֵא. אָמְנָם, הַּפֵרּוד הַּזֶה הּוא ַרק מִּצַד הַּגּוף אֲבָל הַּנֶפֶׁש ֹלא נִפְְרדָה ּבֶאֱמֶת, וְכֻּלָם מַתְאִימֹות [מחוברות]. (האדמו"ר ה'צמח צדק', רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, 'דרך מצוותיך', מצוות אהבת ישראל) | "נִׁשְמֹות יִׂשְָראֵל הֵם קֹומָה ׁשְלֵמַָה ּבְיַחַד, ּדְהַיְינּו נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון ׁשֶהִיא ּכְלָלּותָם.... אְַך אָמְנָם לְאַחַר ׁשֶּנִתְחַּלְקָה נִׁשְמַת אָדָם הִָראׁשֹון לְׁשָֹרׁשִים ַרּבִים, וְכָל אֶחָד נֶחְלָק לַעֲנָפִים ּולְנִיצֹוצֹות ַרּבֹות ּבְגּופֹות מְיֻחָדֹות, הֲֵרי זֶה ּכִמְׁשַל הָאֵיבִָרים ׁשֶּנִפְְרדּו זֶה מִּזֶה, וְֹלא יִכְאַב לְהַּיָד מַּכָה ׁשֶּבֶָרגֶל הַּמֻפְֶרדֶת מִּמֶּנּו וְכַּיֹוצֵא. אָמְנָם, הַּפֵרּוד הַּזֶה הּוא ַרק מִּצַד הַּגּוף אֲבָל הַּנֶפֶׁש ֹלא נִפְְרדָה ּבֶאֱמֶת, וְכֻּלָם מַתְאִימֹות [מחוברות]. (האדמו"ר ה'צמח צדק', רבי מנחם מענדל מליובאוויטש, 'דרך מצוותיך', מצוות אהבת ישראל) | ||
== | === ניצוץ משיח שקיים בכל יהודי === | ||
'''אומר הרבי מלובביץ':''' | '''אומר הרבי מלובביץ':''' | ||
אהבת ישראל היום אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד. | אהבת ישראל היום אינה מצד תיקון סיבת הגלות - שנאת חינם - כפי שהיה עד היום, שאנו מוסיפים באהבת חינם כדי להביא את הגאולה, וזאת מפני שסיבת הגלות תוקנה כבר (!). אהבת ישראל כיום היא מצד ניצוץ משיח הקיים בכל יהודי, והיא משמשת כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה, אז יתאחדו כל היהודים על ידי הניצוץ משיח שבכל אחד ואחד. | ||
== | === אחדות וקבלת התפילות === | ||
'''כותב הרב גנצפריד בקיצוש"ע:''' | '''כותב הרב גנצפריד בקיצוש"ע:''' | ||
"...יקבל עליו קודם כל תפילה, מצוַת "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב את כל אחד מישראל כנפשו. כי אם חס ושלום יש פירוד לבבות ישראל למטה, אז גם למעלה אין התאחדות; אבל התאחדות בגופיהן שלמטה, גורם התאחדות ודבקות נפשותיהן למעלה, ועל ידי זה גם תפילותיהן מתאחדות, ואז בהיות תפילותיהן כלולות יחד, היא רצויה לפניו יתברך שמו. | "...יקבל עליו קודם כל תפילה, מצוַת "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב את כל אחד מישראל כנפשו. כי אם חס ושלום יש פירוד לבבות ישראל למטה, אז גם למעלה אין התאחדות; אבל התאחדות בגופיהן שלמטה, גורם התאחדות ודבקות נפשותיהן למעלה, ועל ידי זה גם תפילותיהן מתאחדות, ואז בהיות תפילותיהן כלולות יחד, היא רצויה לפניו יתברך שמו. | ||
== | === דבקות בדרכי ה' === | ||
'''ר' שמעון שקאפ כותב בספרו "שערי יושר":''' | '''ר' שמעון שקאפ כותב בספרו "שערי יושר":''' | ||
"כל מה שברא ויצר היה רצונו יתברך רק להיטיב עם הנבראים, כן רצונו יתברך שנהלך בדרכיו כאמור 'והלכת בדרכי' (דברים כח ט), היינו שנהיה אנחנו בחירי יצוריו, מגמתנו תמיד להקדיש כוחותינו הגופניים והרוחניים לטובת הרבים כפי ערכנו, ולדעתי כל ענין זה נכלל במצות ה' של 'קדושים תהיו'"... | "כל מה שברא ויצר היה רצונו יתברך רק להיטיב עם הנבראים, כן רצונו יתברך שנהלך בדרכיו כאמור 'והלכת בדרכי' (דברים כח ט), היינו שנהיה אנחנו בחירי יצוריו, מגמתנו תמיד להקדיש כוחותינו הגופניים והרוחניים לטובת הרבים כפי ערכנו, ולדעתי כל ענין זה נכלל במצות ה' של 'קדושים תהיו'"... | ||
== | === הקשר בין התורה לאהבת ישראל === | ||
'''כותב בעל "המאור ושמש":''' | '''כותב בעל "המאור ושמש":''' | ||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
<br /> | <br /> | ||
= | == פרשנות == | ||
== | === הגדרת המצווה ע"פ ספר החינוך === | ||
הגדרת המצווה היא "שנחמול על ישראל ועל ממנו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו" כך גם הספורנו כותב ש"אהוב בעד רעך מה שהיית אוהב בעדך אם היית מגיע למקומו"... | הגדרת המצווה היא "שנחמול על ישראל ועל ממנו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו" כך גם הספורנו כותב ש"אהוב בעד רעך מה שהיית אוהב בעדך אם היית מגיע למקומו"... | ||
בספר המצוות לרמב"ם כתב: "...ושתהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו, בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו. אם ירצה אותו, ארצה אני אותו, וכל מה שארצה לעצמי, ארצה לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה "ואהבת לרעך כמוך" | בספר המצוות לרמב"ם כתב: "...ושתהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו, בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו. אם ירצה אותו, ארצה אני אותו, וכל מה שארצה לעצמי, ארצה לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה "ואהבת לרעך כמוך" | ||
== "ואהבת לרעך כמוך", מה ההגדרה של "רעך" == | === "ואהבת לרעך כמוך", מה ההגדרה של "רעך" === | ||
'''כותב חיים לביא בשם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצוק"ל''' | '''כותב חיים לביא בשם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצוק"ל''' | ||
| שורה 176: | שורה 176: | ||
היות וטבע האדם להיטיב עם עצמו, כל כמה שיחדיר האדם לעצמו שהוא וזולתו אינם עולמות נרדים, אלא חלק מאחדות שלימה, הנקראת "כלל ישראל". כי אז באופן טבעי ירצה להיטיב לזולתו, כאשר הוא רוצה להטיב לעצמו, שהרי הוא זולתו כגוף אחד. | היות וטבע האדם להיטיב עם עצמו, כל כמה שיחדיר האדם לעצמו שהוא וזולתו אינם עולמות נרדים, אלא חלק מאחדות שלימה, הנקראת "כלל ישראל". כי אז באופן טבעי ירצה להיטיב לזולתו, כאשר הוא רוצה להטיב לעצמו, שהרי הוא זולתו כגוף אחד. | ||
== | === כיצד ניתן לאהוב כל אדם? === | ||
'''שאלו את האורחות צדיקים: באיזה דרך יגיע האדם לאהבת כל אדם? וענה, ש'''הדרך היא שיעזור בנפשו ובממונו לכל אדם כפי יכולתו. | '''שאלו את האורחות צדיקים: באיזה דרך יגיע האדם לאהבת כל אדם? וענה, ש'''הדרך היא שיעזור בנפשו ובממונו לכל אדם כפי יכולתו. | ||
| שורה 182: | שורה 182: | ||
* '''העזר בממונו הוא,''' שיַלווה לעשיר בעת הצטרכו למעות, וכן לעני יַלווה בשעת דוחקו, וכן יפקדהו במתנה כפי כוחו, ולקצת העתים ישלח מנות ודורונות גם לעשירים. ויהא ותרן בשלו... | * '''העזר בממונו הוא,''' שיַלווה לעשיר בעת הצטרכו למעות, וכן לעני יַלווה בשעת דוחקו, וכן יפקדהו במתנה כפי כוחו, ולקצת העתים ישלח מנות ודורונות גם לעשירים. ויהא ותרן בשלו... | ||
== | === כלל גדול בתורה === | ||
'''מדברי רבי עקיבא בתלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט''' | '''מדברי רבי עקיבא בתלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט''' | ||
| שורה 223: | שורה 223: | ||
ותירץ שם הרב, שכל המצוות שבין אדם לחבירו נכללות למעשה תחת המצווה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”. ומאחר שרוב המצוות שהאדם נפגש בהן בחייו עוסקות בעניינים שבין אדם לחבירו, ”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” הוא הכלל הגדול בתורה, שהוא היסוד לקיומן (רש”י שבת לא, א)... ישנו שוני עקרוני בין המצוות שבין אדם לחבירו לשאר המצוות המעשיות שבתורה. ישנן הרבה מצוות שאפשר לקיימן בלי שום כוונה, למשל ניתן לשמור כשרות ושבת ללא שום כוונה או יחס מיוחד, '''אבל את המצוות שבין אדם לחבירו אי אפשר לקיים ללא אהבה.''' איך תראה למשל הצדקה שאדם נותן ללא אהבה? או איזו משמעות תהיה לביקור חולים שייעשה כמצוות אנשים מלומדה ללא יחס אישי לחולה? '''ועל כן אמר רבי עקיבא: “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”, שבלעדיו לא ניתן לקיים מצוות רבות מאוד.''' | ותירץ שם הרב, שכל המצוות שבין אדם לחבירו נכללות למעשה תחת המצווה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”. ומאחר שרוב המצוות שהאדם נפגש בהן בחייו עוסקות בעניינים שבין אדם לחבירו, ”וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ” הוא הכלל הגדול בתורה, שהוא היסוד לקיומן (רש”י שבת לא, א)... ישנו שוני עקרוני בין המצוות שבין אדם לחבירו לשאר המצוות המעשיות שבתורה. ישנן הרבה מצוות שאפשר לקיימן בלי שום כוונה, למשל ניתן לשמור כשרות ושבת ללא שום כוונה או יחס מיוחד, '''אבל את המצוות שבין אדם לחבירו אי אפשר לקיים ללא אהבה.''' איך תראה למשל הצדקה שאדם נותן ללא אהבה? או איזו משמעות תהיה לביקור חולים שייעשה כמצוות אנשים מלומדה ללא יחס אישי לחולה? '''ועל כן אמר רבי עקיבא: “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה”, שבלעדיו לא ניתן לקיים מצוות רבות מאוד.''' | ||
== | === שבח וכבוד החבר === | ||
לדעת הרמב"ם בהלכות דעות הדרך לקיים את המצווה היא לספר בשבחו (של האדם של האדם שעומד מולך) '''ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.''' | לדעת הרמב"ם בהלכות דעות הדרך לקיים את המצווה היא לספר בשבחו (של האדם של האדם שעומד מולך) '''ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.''' | ||
== איך אפשר שלא לומר דבר המסור לליבו של החבר? == | === איך אפשר שלא לומר דבר המסור לליבו של החבר? === | ||
הרא"ם כותב בספר יראים (רכד) "פי׳ ואהבת וכו׳ שלא לעשות לו ולא לאמר דבר המסור ללבו". | הרא"ם כותב בספר יראים (רכד) "פי׳ ואהבת וכו׳ שלא לעשות לו ולא לאמר דבר המסור ללבו". | ||
| שורה 233: | שורה 233: | ||
ומתרץ, שיכול לדעת לפי מה ששנוא עליו - מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך… | ומתרץ, שיכול לדעת לפי מה ששנוא עליו - מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך… | ||
== | === איך אפשר לקיים את הציווי? === | ||
כותב הרב מלמד בפניני הלכה: | כותב הרב מלמד בפניני הלכה: | ||
| שורה 258: | שורה 258: | ||
-"כלום אינך יודע", אמר רבי שמלקי, " שנשמת אדם היא חלק אלוהי ממעל? האם לא תרחם אז על השם יתברך בשעה שאתה רואה שאחד מניצוצותיו הקדושים נלכד בקליפות והוא קרוב להיחנק?" | -"כלום אינך יודע", אמר רבי שמלקי, " שנשמת אדם היא חלק אלוהי ממעל? האם לא תרחם אז על השם יתברך בשעה שאתה רואה שאחד מניצוצותיו הקדושים נלכד בקליפות והוא קרוב להיחנק?" | ||
== | === חלקי המצווה === | ||
מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך נחלקת לשני חלקים א, חיוב אהבת לב. ב, חיוב עשיית מעשי אהבה. | מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך נחלקת לשני חלקים א, חיוב אהבת לב. ב, חיוב עשיית מעשי אהבה. | ||
| שורה 265: | שורה 265: | ||
ב, חלקה השני של מצוה זו הוא עשיית מעשי אהבה של חסד ורחמים לרענו, בשיעור כפי שיחפוץ האדם לעשות לעצמו. וקל וחומר שחובה שלא לעשות לרענו מעשים שלילים כגון, להעליבם, או לצערם, או לדבר בגנותם, וכדומה. ובעזרת השם יבוארו פרטי חיובים אלו בהמשך. | ב, חלקה השני של מצוה זו הוא עשיית מעשי אהבה של חסד ורחמים לרענו, בשיעור כפי שיחפוץ האדם לעשות לעצמו. וקל וחומר שחובה שלא לעשות לרענו מעשים שלילים כגון, להעליבם, או לצערם, או לדבר בגנותם, וכדומה. ובעזרת השם יבוארו פרטי חיובים אלו בהמשך. | ||
= | == דינים שנלמדים מהמצווה == | ||
התורה תמימה לומד מהפסוק את חמשת הדינים הבאים: | התורה תמימה לומד מהפסוק את חמשת הדינים הבאים: | ||
| שורה 282: | שורה 282: | ||
"כתיב (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך כשם שהיה לך צער שהיו אומרים משמך דברים שאין בהם ממש כך אל תאמר משמם דברים שאין בהם ממש": | "כתיב (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך כשם שהיה לך צער שהיו אומרים משמך דברים שאין בהם ממש כך אל תאמר משמם דברים שאין בהם ממש": | ||
= | == רעיון מחשבתי == | ||
== | === לא תמיד קל לקיים את המצווה === | ||
מעשה שהיה - חסידים באו לרבם ושאלו: "כבוד הרב, מהם ראשי התיבות של בל"ק?" | מעשה שהיה - חסידים באו לרבם ושאלו: "כבוד הרב, מהם ראשי התיבות של בל"ק?" | ||
| שורה 303: | שורה 303: | ||
"לא רק כשזה מסתדר, אלא דווקא ובעיקר כשזה לא!" | "לא רק כשזה מסתדר, אלא דווקא ובעיקר כשזה לא!" | ||
== ציטוטים נוספים == | === ציטוטים נוספים === | ||
'''"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם" (אורות הקודש חלק ג עמוד שכד).''' | '''"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חינם" (אורות הקודש חלק ג עמוד שכד).''' | ||
'''"אהבת ישראל היא תולדה מהאמונה באורה הא-להי של כנסת ישראל, שהיא לה סגולה עצמית שלא תזוז ממנה בכל חליפות הזמנים". (אורות ישראל פרק ד סעיף ב)''' | '''"אהבת ישראל היא תולדה מהאמונה באורה הא-להי של כנסת ישראל, שהיא לה סגולה עצמית שלא תזוז ממנה בכל חליפות הזמנים". (אורות ישראל פרק ד סעיף ב)''' | ||