261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
מ
אין תקציר עריכה
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ (←שיטת הרי"ף) |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
בשו"ת '''פנים מאירות'''{{הערה|חלק א סימן עד.}} ובשו"ת '''מהר"ם בריסק'''{{הערה|חלק ב סימן ע.}} כתבו שהאיסור מהתורה הוא דווקא כנגד ערווה ממש. אבל כנגד טפח מגולה, שוק, קול ושיער האיסור מדברי חכמים. | בשו"ת '''פנים מאירות'''{{הערה|חלק א סימן עד.}} ובשו"ת '''מהר"ם בריסק'''{{הערה|חלק ב סימן ע.}} כתבו שהאיסור מהתורה הוא דווקא כנגד ערווה ממש. אבל כנגד טפח מגולה, שוק, קול ושיער האיסור מדברי חכמים. | ||
ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט ששיער, קול ופחות מטפח אסורים רק מדרבנן, ונסתפק לעניין טפח ושוק | ואילו '''הנשמת אדם''' כתב שפשוט ששיער, קול ופחות מטפח אסורים רק מדרבנן, ונסתפק לעניין טפח ושוק: | ||
{{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים, והוא הדין פחות מטפח... אך צריך עיון בטפח מגולה, וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.|מקור=נשמת אדם כלל ד סעיף א}} | {{ציטוט|והנה מילתא דפשיטא דשער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה, היינו מדרבנן, שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה. אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפירוש רש"י שם, לכן אסרו חכמים, והוא הדין פחות מטפח... אך צריך עיון בטפח מגולה, וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב "תגל ערותך", צריך עיון אם הוי ערוה דאורייתא.{{הערה|והשווה לדברי האשל אברהם (בוטשאש), שהסתפק לעניין שיער: "מה שעל ידי דברי קבלה (=דברי נביאים) הוה ליה כדברי סופרים, מכל מקום בכך אולי רק גלוי מלתא".}}|מקור=נשמת אדם כלל ד סעיף א}} | ||
==לאשה אחרת== | ==לאשה אחרת== | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | מדברי '''הפרי מגדים''', נראה שלדעתו אף השוק אינו תלוי במנהג המקום{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}. | ||
וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב. ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | וכן כתבו '''החיי אדם''' ו'''המשנה ברורה''': "אבל זרועותיה ושוקה, אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור".{{הערה|חיי אדם כלל ד סעיף ב, משנה ברורה סימן עה סעיף קטן ב.}}{{הערה|ובשו"ת דברי שלום (מזרחי) תלה זאת במחלוקת ראשונים (אורח חיים חלק א סימן לו).}} | ||
וכתב '''הדברי יציב'''{{הערה|אבן העזר סימן לז.}}: | וכתב '''הדברי יציב'''{{הערה|שם=דברי יציב|אבן העזר סימן לז.}}: | ||
"מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית".{{הערה|וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | "מה שהשווה במשנה ברורה זרועותיה ושוקה, ובשער הציון כתב: 'וכן מוכח בכתובות דהוא דת יהודית עיין שם'. הנה שם (=בכתובות) מיירי רק מזרועותיה מגולות ולא משוקה... ויש לומר, דאם שוקה היינו למטה מהקני"א (=מהברך) הוי זרועותיה מגולות חמור יותר, שזה (=הזרועות) מדת יהודית ולא תליא במנהגא. אבל אם שוק היינו למעלה מארכובה (=מהברך)... הוי קל וחומר מזרועותיה, וזה (=השוק) גם כן מדת יהודית".{{הערה|וראו עוד בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ד סימן ט), שהתיר בזמננו לברך אף כנגד זרועות מגולות, וביביע אומר (חלק ו סימן יג) שנחלק עליו.}} | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
כתב '''הרמב"ם''' שאיסור ההסתכלות באישה הוא דווקא במתכוון להנות (כלומר, בהסתכלות מינית){{הערה|משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ב.}}. וכן כתבו השולחן ערוך והאחרונים{{הערה|אבן העזר סימן כא סעיף א.}}. | כתב '''הרמב"ם''' שאיסור ההסתכלות באישה הוא דווקא במתכוון להנות (כלומר, בהסתכלות מינית){{הערה|משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ב.}}. וכן כתבו השולחן ערוך והאחרונים{{הערה|אבן העזר סימן כא סעיף א.}}. | ||
וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א | וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}{{הערה|ופירש כן מה שכתב רש"י על שוק - 'להסתכל'. וכן פירש מדעתו הצל"ח (ברכות כד.) בדברי רש"י הנ"ל. והדבר שמואל (שו"ת סימן רצג) פירש את רש"י בדרך אחרת.}}. והביאו המשנה ברורה, ופירש: 'כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף'.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ז.}} | ||
ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}} | ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}} | ||
| שורה 141: | שורה 141: | ||
יש מהאחרונים שהחמירו לנשים לכסות את רגליהן (מתחת לברך, בגרביים), ולא תלו זאת בטעמים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים - | יש מהאחרונים שהחמירו לנשים לכסות את רגליהן (מתחת לברך, בגרביים), ולא תלו זאת בטעמים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים - | ||
'''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות". | '''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות".{{הערה|שם=דברי יציב}} | ||
אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}<br /> | אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}<br /> | ||