22
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מזיק באמצעות הרוח"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
== '''דברי הגמרא''' == | == '''דברי הגמרא''' == | ||
הגמרא (בבא בתרא כו א) מספרת על אנשי בר מריון שהיו מנפצים כותנה, פעולת הניפוץ הייתה ע"י הפרדת הפסולת (רתקא) מן הפשתן, לאחר שהרקתא הופרדה מן הפשתן הגיע רוח מצויה והעיפה את הרקתא על האנשים הנמצאים ברה"ר והזיקה להם. | הגמרא ([http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=26&format=pdf בבא בתרא כו א]) מספרת על אנשי בר מריון שהיו מנפצים כותנה, פעולת הניפוץ הייתה ע"י הפרדת הפסולת (רתקא) מן הפשתן, לאחר שהרקתא הופרדה מן הפשתן הגיע רוח מצויה והעיפה את הרקתא על האנשים הנמצאים ברה"ר והזיקה להם. | ||
הגמרא דנה האם אנשי בר מריון צריכים להרחיק את מלאכת הניפוץ למקום שההיזק לא יזיק לאנשים ברה"ר.<blockquote>''<u>דעת רבינא-</u>'' מדובר כאן במציאות שהיא לא גיריה דליה (חצים שלו)<ref>נזק הנגרם ישירות מגופו או כוחו של האדם.</ref>,לכן, לפי שיטת ר' יוסי במציאות הזאת אין צורך בהרחקה, לעומת זאת חכמים סוברים שיש חובת הרחקה אפילו במקום שאין גירי דיליה.<ref>הגמרא לומדת זאת עפ"י מחלוקת בין ר' יוסי לחכמים בדף [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=25b&format=pdf כ"ה ע"ב].</ref> והסיבה שאין כאן גיריה דיליה היא שההיזק לא מזיק מכוח האדם אלא מכוח הרוח.</blockquote><blockquote>''<u>דעת מר בר רב אשי ואמימר-</u>'' מקרה זה דומה למלאכה בשבת, זורה ורוח מסייעתו, שרואים שם את פעולת האדם והרוח כפעולה אחת, שחייב עליה בשבת, ולכן, גם במקרה בסוגיה שלנו צריך לראות את פעולת האדם ופעולת הרוח כפעולה אחת.</blockquote> | הגמרא דנה האם אנשי בר מריון צריכים להרחיק את מלאכת הניפוץ למקום שההיזק לא יזיק לאנשים ברה"ר.<blockquote>''<u>דעת רבינא-</u>'' מדובר כאן במציאות שהיא לא גיריה דליה (חצים שלו)<ref>נזק הנגרם ישירות מגופו או כוחו של האדם.</ref>,לכן, לפי שיטת ר' יוסי במציאות הזאת אין צורך בהרחקה, לעומת זאת חכמים סוברים שיש חובת הרחקה אפילו במקום שאין גירי דיליה.<ref>הגמרא לומדת זאת עפ"י מחלוקת בין ר' יוסי לחכמים בדף [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=25b&format=pdf כ"ה ע"ב].</ref> והסיבה שאין כאן גיריה דיליה היא שההיזק לא מזיק מכוח האדם אלא מכוח הרוח.</blockquote><blockquote>''<u>דעת מר בר רב אשי ואמימר-</u>'' מקרה זה דומה למלאכה בשבת, זורה ורוח מסייעתו, שרואים שם את פעולת האדם והרוח כפעולה אחת, שחייב עליה בשבת, ולכן, גם במקרה בסוגיה שלנו צריך לראות את פעולת האדם ופעולת הרוח כפעולה אחת.</blockquote> | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
=== קושיה על דברי הרמב"ם === | === קושיה על דברי הרמב"ם === | ||
קשה הרי לכאורה אנחנו רואים סתירה מפורשת בדברי הרמב"ם, בהלכות נזקי שכנים הוא פוסק גרמא בנזיקין פטור ואילו בהלכות נזקי ממון הוא כותב שגרמא בנזיקין חייב.<blockquote>'''מגיד משנה'''</blockquote><blockquote>אי אפשר להגיד שבליבה וליבתה הרוח הרמב"ם פוסק כמו בשאר השיטות שמופיעות בבקא קמא דף ס', כי השיטה הרביעית היא כדעת רב אשי. ולכן הכסף משנה נשאר בצ"ע.</blockquote><blockquote>'''מגדל עוז'''</blockquote><blockquote>יש הבדל, בנזקי שכנים הרוח היא כוח מרכזי שבלעדיה לא היה קורה הנזק ולכן יהיה פטור. ואילו לגבי נזקי ממונות גם לולי כוח הרוח הנזק היה קורה (היה אש גם לולי רוח), לכן, יהיה חייב. וכן מובן גם בדברי הכסף משנה.</blockquote><blockquote>'''ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד'''</blockquote><blockquote>יש הבדל בין הלכות שכנים לנזקי ממון, בנזקי ממון הרמב"ם חייב כיוון שהרוח הייתה עם כיוון התנועה. ואילו לגבי הלכות שכנים פטור כיוון שהרוח הייתה נגד כיוון התנועה. (תירוץ זה הוא לפי דברי הרמב"ן שראינו לעיל).</blockquote><blockquote>'''נתיבות משפט סימן קנ"ה'''</blockquote><blockquote>לגבי הלכות שכנים, הרמב"ם פטר כיוון שאם המזיק ישמור על הדבר המזיק הוא יתבטל מן המלאכה לכן על הניזק להרחיק ואם הוא לא הרחיק אז המזיק פטור. אבל לגבי נזקי ממון אפשר לשמור על ההיזק של האש בלי להיבטל מן המלאכה לכן אם האש הזיקה המזיק חייב.</blockquote> | קשה הרי לכאורה אנחנו רואים סתירה מפורשת בדברי הרמב"ם, בהלכות נזקי שכנים הוא פוסק גרמא בנזיקין פטור ואילו בהלכות נזקי ממון הוא כותב שגרמא בנזיקין חייב.<blockquote>'''מגיד משנה'''</blockquote><blockquote>אי אפשר להגיד שבליבה וליבתה הרוח הרמב"ם פוסק כמו בשאר השיטות שמופיעות בבקא קמא דף ס', כי השיטה הרביעית היא כדעת רב אשי. ולכן הכסף משנה נשאר בצ"ע.</blockquote><blockquote>'''מגדל עוז'''</blockquote><blockquote>יש הבדל, בנזקי שכנים הרוח היא כוח מרכזי שבלעדיה לא היה קורה הנזק ולכן יהיה פטור. ואילו לגבי נזקי ממונות גם לולי כוח הרוח הנזק היה קורה (היה אש גם לולי רוח), לכן, יהיה חייב. וכן מובן גם בדברי הכסף משנה.</blockquote><blockquote>'''ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד'''</blockquote><blockquote>יש הבדל בין הלכות שכנים לנזקי ממון, בנזקי ממון הרמב"ם חייב כיוון שהרוח הייתה עם כיוון התנועה. ואילו לגבי הלכות שכנים פטור כיוון שהרוח הייתה נגד כיוון התנועה. (תירוץ זה הוא לפי דברי הרמב"ן שראינו לעיל).</blockquote><blockquote>'''נתיבות משפט סימן קנ"ה'''</blockquote><blockquote>לגבי הלכות שכנים, הרמב"ם פטר כיוון שאם המזיק ישמור על הדבר המזיק הוא יתבטל מן המלאכה לכן על הניזק להרחיק ואם הוא לא הרחיק אז המזיק פטור. אבל לגבי נזקי ממון אפשר לשמור על ההיזק של האש בלי להיבטל מן המלאכה לכן אם האש הזיקה המזיק חייב.</blockquote> | ||
<references /> | |||