553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
עריכה
(עריכה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אחמה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' מפרשת, שהכוונה לפרשת זכור}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|[[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59481&st=&pgnum=190 נחלת יעקב שם], וכותב שאינו מבין את דברי ה'''מזרחי'''}}. | ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כי מחה אחמה - לכן אני מזהירך כן. כי חפץ אני למחותו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Mizrachi%2C_Exodus.17.14.2?vhe=Four_commentaries_on_Rashi._Warsaw,_1862&lang=he מזרחי] ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד, וה'''ספורנו''' מפרשת, שהכוונה לפרשת זכור}}, או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וציווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא'''{{הערה|[[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59481&st=&pgnum=190 נחלת יעקב שם], וכותב שאינו מבין את דברי ה'''מזרחי'''}}. | ||
=== | ===גדר המצווה=== | ||
המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. יש דחו זאת ('''שו"ת "משנה הלכות"''' חלק ז פא), שהרי ישראל אמרו שירה כשטבעו המצרים. ותירצו, שלדעת חלק מהראשונים זה מצווה תמידית, לכן אין מברכים על המצווה. | על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. יש דחו זאת ('''שו"ת "משנה הלכות"''' חלק ז פא), שהרי ישראל אמרו שירה כשטבעו המצרים. ותירצו, שלדעת חלק מהראשונים זה מצווה תמידית, לכן אין מברכים על המצווה. | ||
חובת המצווה אף בזמן הזה{{הערה|מלאכת שלמה מגילה פ"ב מ"ד. ריטב"א מגילה יז ב}}. | |||
====חובת ציבור או חובת יחיד==== | ====חובת ציבור או חובת יחיד==== | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
ה'''חינוך''' כותב {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרד|חינוך מצווה תרד}} שמצוות המחייה היא גם מצווה המוטלת על הציבור, אך גם יש בה חובה על כל אחד. מכיוון שלפי החינוך יש קשר הדוק בין מצוות הזכירה למצוות המחייה, נראה שקו זה קיים גם במצוות הזכירה. ב'''מקראי קודש''' כתב (פורים ז), שמצווה זו חלה על כל יחיד ויחיד. | ה'''חינוך''' כותב {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרד|חינוך מצווה תרד}} שמצוות המחייה היא גם מצווה המוטלת על הציבור, אך גם יש בה חובה על כל אחד. מכיוון שלפי החינוך יש קשר הדוק בין מצוות הזכירה למצוות המחייה, נראה שקו זה קיים גם במצוות הזכירה. ב'''מקראי קודש''' כתב (פורים ז), שמצווה זו חלה על כל יחיד ויחיד. | ||
ה'''בנין שלמה''' כותב (נד), ששונה קריאת זכור משאר הקריאות, שזו קריאה שחובתה על היחיד, שבשאר קריאות אם אין ציבור, אין שום חובה, אך בקריאת פרשת זכור, אם אין ס"ת, מכל מקום צריך לקרואה מתוך חומש. | |||
===במנין המצוות=== | ===במנין המצוות=== | ||
| שורה 66: | שורה 70: | ||
בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | ||
'''רש"י''' | ב'''מדרש תנחומא''' ([https://daat.ac.il/daat/tanach/tanhuma/49.htm כי תצא ח]) וב'''רש"י''' כתוב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא{{הערה|וכך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' (דברים כה יז)}}. | ||
ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ||
| שורה 88: | שורה 92: | ||
ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים {{הערה|'''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס"ק ד}} בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' {{ויקיטקסט|בן איש חי שנה א שמות|שמות שנה א}}: "וכשאומר "לשמך הגדול" יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים {{הערה|'''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס"ק ד}} בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' {{ויקיטקסט|בן איש חי שנה א שמות|שמות שנה א}}: "וכשאומר "לשמך הגדול" יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ||
לכאורה קשה, איך אפשר לצאת ידי חובה במחשבה, וה'''שדי חמד''' תירץ (מאמר חדש אדר ג ח), שבאמת לא יוצאים בזה יד"ח מצוות זכירת מעשה עמלק, אלא רק בלאו של לא תשכח. | |||
===זכירה מתוך ספר=== | ===זכירה מתוך ספר=== | ||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה מקור למשנה שכותבת "קראה על פה לא יצא", מזה שלומדים גזירה שווה מזכירת עמלק; במגילה כתוב והימים האלה נזכרים כו', ובזכירת עמלק כתוב, כתוב זאת זיכרון בספר. הגמרא שואלת שאולי הכוונה לעיון ולא לקריאה, ומתרצת שלומדים מזכירת עמלק שזכור זה דווקא בפה. ונראה ממהלך הגמרא, שבנוסף לחיוב של קריאה בפה, יש חובת קריאה מתוך ספר. וכן | ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה מקור למשנה שכותבת "קראה על פה לא יצא", מזה שלומדים גזירה שווה מזכירת עמלק; במגילה כתוב והימים האלה נזכרים כו', ובזכירת עמלק כתוב, כתוב זאת זיכרון בספר. הגמרא שואלת שאולי הכוונה לעיון ולא לקריאה, ומתרצת שלומדים מזכירת עמלק שזכור זה דווקא בפה. ונראה ממהלך הגמרא, שבנוסף לחיוב של קריאה בפה, יש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתבו ב'''ספר האשכול''' (הלכות חנוכה ופורים י) וה'''ב"ח''' (תרפה סק"א) שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן כתב ה'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק יד) שכך הוא פשט הגמרא. | ||
ה'''פנ"י''' (מגילה יח א) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. | ה'''פנ"י''' (מגילה יח א) חולק וכותב, שאין שום הוכחה מסוגיה זו שצריך זכירה מתוך ספר, אלא רק שצריך לקרוא בפה, ומה שלומדים שצריך לקרוא בספר, זה רק מה שהקב"ה ציווה; כתוב זאת זכרון בספר, אך לא חלק מהמצווה המוטלת עלינו, זכירת מעשה עמלק. ה'''שפת אמת''' דוחה את דברי ה''''פנ"י''' (מגילה יז ב), וכותב שבאמת מפשט הסוגיה מובן שיש חיוב לזכור בספר. | ||
ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז: (ד"ה כל), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' (יג א ד"ה בכל לשון). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' (ז כ), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' (עשה קמ"ז) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. גם '''רבנו חננאל''' כותב (מגילה יח ד"ה קראה), שהציווי הוא "זכור בפה מה שכתוב בספר". | ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז: (ד"ה כל), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' (יג א ד"ה בכל לשון). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' (ז כ), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' (עשה קמ"ז) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. גם '''רבנו חננאל''' כותב (מגילה יח ד"ה קראה), שהציווי הוא "זכור בפה מה שכתוב בספר". | ||
| שורה 290: | שורה 296: | ||
*נוהגים שאדם חשוב יעלה לתורה, למפטיר זכור, וכן נתפשט המנהג{{הערה|'''ליקוטי מהר"ם''' בשם '''שערי שמים''', ומביא שה'''גר"א''' היה נוהג לעלות}}. | *נוהגים שאדם חשוב יעלה לתורה, למפטיר זכור, וכן נתפשט המנהג{{הערה|'''ליקוטי מהר"ם''' בשם '''שערי שמים''', ומביא שה'''גר"א''' היה נוהג לעלות}}. | ||
*כתב ב'''פרמ"ג''' (תרפ"ה מ"ז סק"ב), שאם קראו פרשת זכור בלא ברכת התורה, לא יצאו ידי חובת קריאת זכור, שכיון שברכת התורה היא מצוה מדאורייתא, א"כ הרי היא מעכבת בקריאת פרשת זכור אם לא בירך לפניה (אלא שכתב שמספיק לזה מה שבירך ברה"ת בבוקר). | *כתב ב'''פרמ"ג''' (תרפ"ה מ"ז סק"ב), שאם קראו פרשת זכור בלא ברכת התורה, לא יצאו ידי חובת קריאת זכור, שכיון שברכת התורה היא מצוה מדאורייתא, א"כ הרי היא מעכבת בקריאת פרשת זכור אם לא בירך לפניה (אלא שכתב שמספיק לזה מה שבירך ברה"ת בבוקר). | ||
*הזכירה היא בכל לשון ('''שאג"א''' יג). | |||
==תדירות קיום המצווה== | ==תדירות קיום המצווה== | ||
ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ||
| שורה 312: | שורה 318: | ||
*וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר כל יום: | *וכן כתבו הרבה מהאחרונים, שצריך להזכיר כל יום: | ||
ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" | ה'''של"ה''': "מצווה גדולה לומר פרשה זו בכל יום לקיים מצוות זכור" (תושב"כ סוף תצא). | ||
ה'''בן איש חי''': "וכשאומר לשמך הגדול, יכוין לקים מצות עשה, לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם" ('''שמות''' שנה א ה). וכן כתב שזמן המצווה הוא תמיד ('''תורת חסד''' קפז). | ה'''בן איש חי''': "וכשאומר לשמך הגדול, יכוין לקים מצות עשה, לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם" ('''שמות''' שנה א ה). וכן כתב שזמן המצווה הוא תמיד ('''תורת חסד''' קפז). | ||
| שורה 350: | שורה 356: | ||
הוכיחו '''אחרונים''' בדעת ה'''רמב"ם''' {{הערה|'''יביע אומר''' ח נד יט. '''נר מצווה''' יא לא. '''מהר"י עייאש''' {{דרוש מקור}}}}, שלדעתו נשים חייבות במצווה, מכיוון שלא כתב שמניין המצוה שנשים פטורות, את מצווה זו, א"כ נראה בדעת הרמב"ם שמחייב הנשים במצווה זו, וכן משמע מה'''רמב"ם''' שמחייב נשים. | הוכיחו '''אחרונים''' בדעת ה'''רמב"ם''' {{הערה|'''יביע אומר''' ח נד יט. '''נר מצווה''' יא לא. '''מהר"י עייאש''' {{דרוש מקור}}}}, שלדעתו נשים חייבות במצווה, מכיוון שלא כתב שמניין המצוה שנשים פטורות, את מצווה זו, א"כ נראה בדעת הרמב"ם שמחייב הנשים במצווה זו, וכן משמע מה'''רמב"ם''' שמחייב נשים. | ||
וכן כתב ה'''תורת חסד''' (לז) בדעת ה'''רמב"ן''' שנשים חייבות. | |||
וכתב ב'''תורת חסד''', שמחלוקת זו אם אישה חייבת תלויה במחלוקת הראשונים אם מניין וס"ת זה מדאורייתא. לפי הראשונים האומרים שאלו מדאורייתא מסתבר לדעת שהאישה חייבת, ואילו לדעת אלו האומרים שאין הם מהתורה, אומרים שנשים פטורות. בספר '''הררי קדם''' מביא (קפה), שלפי ה'''ראב"ד''' ו'''ר"ש משאנץ''', שצוינו לעיל שסוברים שהמצווה היא ללמוד הלכות מגילה, והרי נשים פטורות ממצות תלמוד תורה, יוצא א"כ לדעתם שנשים פטורות במצווה. | וכתב ב'''תורת חסד''', שמחלוקת זו אם אישה חייבת תלויה במחלוקת הראשונים אם מניין וס"ת זה מדאורייתא. לפי הראשונים האומרים שאלו מדאורייתא מסתבר לדעת שהאישה חייבת, ואילו לדעת אלו האומרים שאין הם מהתורה, אומרים שנשים פטורות. בספר '''הררי קדם''' מביא (קפה), שלפי ה'''ראב"ד''' ו'''ר"ש משאנץ''', שצוינו לעיל שסוברים שהמצווה היא ללמוד הלכות מגילה, והרי נשים פטורות ממצות תלמוד תורה, יוצא א"כ לדעתם שנשים פטורות במצווה. | ||