553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
←קריאת פרשת זכור
| שורה 208: | שורה 208: | ||
ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. וכן ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. וכן ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | ||
====יציאה יד"ח כשאינו יודע פשט הקריאה==== | |||
כתב '''הגר"מ שטרנבוך''' ('''מועדים וזמנים''' ח"ב קסה), שמי שאינו בקי בפירוש הפסוקים שבפרשת זכור, לכאורה אינו יוצא יד"ח בשמיעת הקריאה, לפי המבואר ב'''שו"ע''' (או"ח קצג א) שלא אומרים שומע כעונה, אלא במי שמבין לשון הקודש אבל מי שאינו מבין אינו יוצא יד"ח ע"י שמיעה, וה"ה בני"ד. | |||
והנה ה'''משנ"ב''' (שם סק"ה) כתב שהמנהג הוא כדעת הסוברים דבלשון הקודש יוצא אעפ"י שאינו מבין בשאר לשונות, ועל כך סומכים אנו שנשים ועמי ארצות יוצאים יד"ח בשמיעה. אך אף ה'''משנ"ב''' כתב שנכון שיאמרו בפיהם יחד עם המוציאם יד"ח, כדי לצאת אף את דעת ה'''שו"ע'''. וממילא הסיק בספר הנ"ל דלפי"ז ודאי שראוי שכל אחד ילמד את פירושי הקריאה. | |||
נראה בביאור הלכה זו, שכאשר אדם אינו מבין את שפת המדבר אליו, לא שייך כלל לומר 'שומע כעונה' כיון שאין כל קשר ושיתוף בין המדבר והשומע. אך כאשר מבין הוא את שפת המדבר אליו אלא שאין הוא עומד על בוריין של דברים, אין בזה כל סיבה לשלול את עצם דין שומע כעונה. | |||
====דינים נוספים==== | |||
*'''קריאה בלילה:''' כתב ב'''שו"ת תשובות והנהגות''' (חלק ב' צ"ג) לגבי בית הכנסת ביוהנסבורג שבליל שבת באים רבים להתפלל ובבוקר מגיעים רק מעטים, שקראו שם את פרשת זכור בליל שבת ללא ברכה כדי לזכות את הרבים לצאת ידי חובתם מן התורה. | |||
*'''שמיעת עיקר הפרשה:''' כתוב בספר '''הליכות שלמה''' בשם ה'''גרש"ז אוירבך''' (י"ח ב), דאף אם לא שמע כל קריאת פרשת זכור יצא יד"ח אם שמע על כל פנים את עיקר הענין, דלא מסתבר דצריך לשמוע כל הקריאה ממש. והוכיח כן מה'''מג"א''' הנ"ל שכתב דיוצא יד"ח גם בפרשת 'ויבא עמלק', הרי שאין צריך אלא לקרוא עיקר מעשה עמלק. | |||
==תדירות קיום המצווה== | ==תדירות קיום המצווה== | ||