הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"

זכירת מעשה עמלק (עריכה)

גרסה מ־18:03, 26 באפריל 2022

הוסרו 2 בתים , 18:03, 26 באפריל 2022

←‏קריאת פרשת זכור

בן עזאי

553

עריכות

@@ שורה 162: / שורה 162: @@
 ה'''רי"ף''' (ד י), ה'''רא"ש''' (ד י) וה'''רמב"ם''' (הלכות תפילה יג כ) פסקו כרב, שמקדימין לשבת שלפני פורים, ואף בני המוקפין יקדימו. וכך פסק ב'''שו"ע''' (או"ח תרפה ה), שאם חל פורים בימי השבוע, ואך בע"ש, מקדימין לקרוא בשבת שלפני פורים.
+===מניין לקריאה===
+ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור.
+ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו.
+הרבה מהאחרונים (ראה '''שער הציון''' תרפ"ה), יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה.
+ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז).
+ה'''מנ"ח''' (מצווה תרג) כותב שהקריאה בעשרה זה מדרבנן. ה'''שו"ע''' לעומת זאת פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה  {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמב}}, וכן כותב שבני הכפרים שאין להם מנין צריכים לבוא לעיירות ולשמוע פרשת זכור במנין {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קפה ז|או"ח קפה ז}}.
+אולם כמה אחרונים ('''שו”ת בנין שלמה''', סימן ז, ועוד) דוחים את ראייתו של '''תרומת הדשן'''' מדברי ה'''רא”ש''', ולדעתם ניתן לצאת ידי חובת המצווה מן התורה גם בקריאה ביחידות. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (ס”ק טז, ושער הציון ס”ק ה) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח או”ח, נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה (משנה ברורה שם).
 ===דינים בפרשת זכור===
@@ שורה 184: / שורה 196: @@
 ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. אולם ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא".
-====מניין לקריאה====
-ה'''רא"ש''' במסכת ברכות (ז כ), כותב בהקשר לסיפור שר"ג שחרר את עבדו כדי שיהיה להם מנין, ומביא דוגמא ששחרר את עבדו שישלים מניין לפרשת זכור.
-ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, ולכן שחרר ר"ג את עבדו.
-הרבה מהאחרונים (ראה '''שער הציון''' תרפ"ה), יצאו נגד דעת ה'''תרוה"ד''', שמנין זה חיוב מהתורה, וכותבים לא מוכח כך, אלא שר"ג שיחרר את עבדו כיוון שזו מצווה מהתורה, ומתקנת חכמים צריך מניין לקריאה.
-ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לקריאה במניין הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז).
-ה'''מנ"ח''' (מצווה תרג) כותב שהקריאה בעשרה זה מדרבנן. ה'''שו"ע''' לעומת זאת פוסק שפרשת זכור היא במניין מהתורה  {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קמו|או"ח קמב}}, וכן כותב שבני הכפרים שאין להם מנין צריכים לבוא לעיירות ולשמוע פרשת זכור במנין {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים קפה ז|או"ח קפה ז}}.
-אולם כמה אחרונים ('''שו”ת בנין שלמה''', סימן ז, ועוד) דוחים את ראייתו של '''תרומת הדשן'''' מדברי ה'''רא”ש''', ולדעתם ניתן לצאת ידי חובת המצווה מן התורה גם בקריאה ביחידות. לכך נוטה דעתם של ה'''משנה ברורה''' (ס”ק טז, ושער הציון ס”ק ה) והרב '''עובדיה יוסף''' ('''שו”ת יביע אומר''' ח או”ח, נד יג). לכן מי שאין לו מניין יקרא את פרשת זכור ביחיד. ומכל מקום לכתחילה יש לקרוא בעשרה (משנה ברורה שם).
 ==תדירות קיום המצווה==