553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
עריכה
(עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות||מגילה יח א||ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט|אורח חיים תרפה ב}} | {{מקורות|מגילה ג ד|מגילה יח א||ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט|אורח חיים תרפה ב}} | ||
סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | ||
המשנה כותבת, שיש לקרוא בשבת השנייה באדר את פרשת זכור {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב בתוספתא {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. | |||
במסכת מגילה, מביאה הגמרא את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | |||
על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. | על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
===זכירה מתוך ספר=== | ===זכירה מתוך ספר=== | ||
מלימוד ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) נראה שיש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתב ב'''ספר האשכול''' שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן | מלימוד ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) נראה שיש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתב ב'''ספר האשכול''' שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן כתב'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק יד) שכך הוא פשט הגמרא. | ||
ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז: (ד"ה כל), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' (יג א ד"ה בכל לשון). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' (ז כ), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' (עשה קמ"ז) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. | ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז: (ד"ה כל), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' (יג א ד"ה בכל לשון). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' (ז כ), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' (עשה קמ"ז) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
====ספר תורה דווקא==== | ====ספר תורה דווקא==== | ||
ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). | ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. | ||
אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). ה'''מנחת חינוך''' כתב שהקריאה מתוך ספר תורה זה מדרבנן, ומדאורייתא די שיזכור בפה (מצוות תרג). ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. | |||
מי שאין לו ספר תורה יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | מי שאין לו ספר תורה יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | ||