553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
הרחבה
(עריכה) |
(הרחבה) |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
כך גם שנינו בספרי ('''תצא''' קסו): "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב. גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו (עשה רמב), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | כך גם שנינו בספרי ('''תצא''' קסו): "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב. גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו (עשה רמב), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | ||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה את דברי ה'''ספרי''' ('''כי תצא''' כה יז), כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב; | ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה את דברי ה'''ספרי''' ('''כי תצא''' כה יז), כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב; | ||
| שורה 100: | שורה 98: | ||
ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' בספרו "'''שיעורים לזכר אבא מרי'''", בהסתמך על הצעת ה'''רמב"ן''' בפרשת '''כי תצא''' "ונמצינו למדים מן התורה בשניה זכור ויהיה סמך למקרא מגילה מן התורה", טוען שמקרא מגילה וקריאת "ויבא עמלק" בפורים, מהוים המשך לקיום דאורייתא של מצות זכירת עמלק, שקוימה בקריאת "זכור" בשבת שלפני כן. | ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' בספרו "'''שיעורים לזכר אבא מרי'''", בהסתמך על הצעת ה'''רמב"ן''' בפרשת '''כי תצא''' "ונמצינו למדים מן התורה בשניה זכור ויהיה סמך למקרא מגילה מן התורה", טוען שמקרא מגילה וקריאת "ויבא עמלק" בפורים, מהוים המשך לקיום דאורייתא של מצות זכירת עמלק, שקוימה בקריאת "זכור" בשבת שלפני כן. | ||
==קריאת פרשת זכור== | |||
המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא ב'''תוספתא''' (מגילה ג א). | |||
ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. | |||
ב'''טור''' וב'''שו"ע''' (תרפה ב), אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור, וה'''שו"ע''' מוסיף, שיש אומרים שקריאה זו היא מצווה מדאורייתא, היינו על סמך ראשונים אלו, לכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. למעשה, זהו האיזכור היחיד בשו"ע, של עניין זכירת מעשה עמלק. | |||
בקריאהזו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | |||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). | |||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" ('''שו"ע''' תרפה ב). | |||
===נוסח והגיית הקריאה=== | |||
===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | |||
==תדירות קיום המצווה== | ==תדירות קיום המצווה== | ||
ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ישנם מספר דעות בעניין כל כמה זמן יש לזכור את מעשה עמלק ע"מ לצאת ידי חובה. | ||