165
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"
אין תקציר עריכה
| שורה 154: | שורה 154: | ||
גיפוף ונישוק נחשבים אף הם לדבר מכוער, כך ב'''ירושלמי''', ב'''רמב"ם''' וב'''שו"ע'''. | גיפוף ונישוק נחשבים אף הם לדבר מכוער, כך ב'''ירושלמי''', ב'''רמב"ם''' וב'''שו"ע'''. | ||
מדברי '''הרא"ם''' (כה) נראה שדין זה קיים גם כאשר אין חשש שאירעה זנות ממשית ביניהם. '''הח"מ''' (ג) מסתפק האם יש צורך שהכיעור יתרחש לאחר ייחוד, או שדי בכך שיש כיעור ביניהם. '''הנודע | מדברי '''הרא"ם''' (כה) נראה שדין זה קיים גם כאשר אין חשש שאירעה זנות ממשית ביניהם. '''הח"מ''' (ג) מסתפק האם יש צורך שהכיעור יתרחש לאחר ייחוד, או שדי בכך שיש כיעור ביניהם. '''הנודע | ||
==הפסק נישואין== | |||
'''הגמרא''' פוסקת שאם האישה גורשה בדבר מכוער, ונשאת לאחר ומת, ונשאת לנטען, לא תצא מהנטען אפילו אם אין לה בנים. דין זה הוא רק בדיעבד, אך לכתחילה אסור לנטען לשאת אותה. דין זה מובא בגמרא כך: "הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו, ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס - לא יוציא." | |||
טעם דין זה מובא ב'''פרישה''' (אה"ע יא ח), שהיות ולא יצא עליה קול בנישואין השניים, בודאי הקול הראשון היה שקר. | |||
===שיטת הרי"ף=== | |||
'''רבינו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה כג ב) כתב שלדעת '''הרי"ף''' דין זה קיים בכל מקרה, אפילו אם בית הדין כפה את הבעל להוציא את אשתו. '''הרי"ף''' עצמו כותב שדין זה שייך במקרה בו הוציאה הבעל בעדי דבר מכוער. לדעת '''הרי"ף''' אין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על כן לא מובן מהיכן מדייק זאת '''רבינו ירוחם'''. | |||
===שיטת רוב הראשונים=== | |||
'''רבינו ירוחם''', '''הרא"ש''', '''ר"ת''', '''הריטב"א''' (ד"ה אמר רב ששת), ורוב הראשונים סוברים שבמידה והוציאה בית דין מבעלה, בכל מקרה תצא מן הבועל, אפילו הקול נפסק באמצע. | |||
'''הריטב"א''' מגיה את הגמרא וגורס: "והוציאה" ולא "והוציאוה", היות והביטוי: "והוציאוה" מדבר על בית דין שמוציא אישה מבעלה, ובמקרה כזה אין נפקא מינה אם האישה נשאת לאחר לפני שנשאת לנטען. | |||
===פסיקת ההלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך=== | |||
'''הרמב"ם''' (סוטה ב טו) ו'''השו"ע''' (יא ב) פסקו דין זה במידה והוציאה הבעל בעדי כיעור. | |||
'''הט"ז''' (ה), '''הח"מ''' (ט), ו'''הב"ש''' (ט), הסבירו שדין זה נאמר לשיטת הרמב"ם, המוציא אישה מבעלה רק בעדי טומאה. הכלל הוא שבכל מקרה שאין כופין את הבעל להוציא את אשתו, אם נשאת לאחר לפני נישואיה עם הנטען- לא תצא. כלל זה תקף לכל שיטות הפוסקים האחרות. | |||
===התראת בית דין=== | |||
'''הרא"ש''' (שות הרא"ש לב ג) פוסק שאם התרו בנטען שלא ישאנה, ועבר על הוראת בי"ד ונשאה- כופין אותו לגרשה. דין זה של הרא"ש מופיע ב'''טור''' (אבן העזר קמא), והובא להלכה ב'''פרישה''' (יא ט). | |||