הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שלמה/טיוטה"

משתמש:שלמה/טיוטה (עריכה)

גרסה מ־13:11, 19 בנובמבר 2017

הוסרו 317 בתים , 13:11, 19 בנובמבר 2017

אין תקציר עריכה

שלמה

48

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בירושלמי (עבודה זרה, ב' מ"א) אומר רבי יהושע בן לוי שחלב הגוי אסור משום גילוי. כלומר החלב אסור שמא הגוי ישאיר את החלב לא השגחה והחלב אסור שמא שתה ממנו נחש והטיל בו ארס.
-חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי.
+חשוב להדגיש, החלב נחשב כחלב גוי רק אם יהודי לא רואה את החליבה, אך אם יהודי רואה את החליבה החלב נחשב חלב ישראל, ואין זה משנה אם הבעלים של החלב או החולב עצמו הוא גוי (משנה עבודה זרה, {} . ולא רק במקרה שישראל רואהו בפועל אלא גם כאשר ישראל יכול לראות את הגוי חולב (עבודה זרה, ל"ט ב').
 הטעם להלכה:
-נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל"ט ע"ב) והרדב"ז (חלק ד' אלף קמ"ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי {?} סובר שהטעמים חלוקים. הנפק"מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה{ לילה או תמיד}, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו"ע (או"ח סימן רע"ב{?}).
+נחלקו פוסקים האם האמוראים שאמרו את הטעמים השונים חולקים אחד על השני, או שמסכימים ביניהם וכל אחד אמר טעם אחר. התוספות (עבודה זרה, ל"ט ע"ב) והרדב"ז (חלק ד' אלף קמ"ז) סוברים שהטעמים אינם חלוקים ושניהם נפסקו להלכה. ואילו הפני משה על הירושלמי (עבודה זרה, פ"ב ה"ח ד"ה 'ותני') ויפה עיניים (עבודה זרה, ל"ט ב') סוברים שהטעמים חלוקים. הנפק"מ היא שהיום אין חוששים לגילוי, כלומר, שמא שתה נחש ממשקה העומד ללא השגחה, כיוון שאין נחשים מצויים בינינו כמו שמבואר בשו"ע (יו"ד קט"ז א').
 האם חלב נכרי נאסר במנין:
-דין חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר המניין. הנפקא מינא היא האם גזירת חכמים שלא לשתות חלב הגוי קיימת גם כאשר אין חשש לערבוב חלב טמא בטהור כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" (מגילה ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה"{?}. או שמא כאשר מסיבה כל שהיא אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלב הגוי מותר.
+דין חשוב בפוסקים הוא האם חלב הגוי נאסר המניין. הנפקא מינא היא במקרה בו אין חשש שהגוי יערב חלב טמא בטהור. האם גזירת חכמים עדיין קיימת כיוון שידוע ש"שאין בית דין מבטל דברי חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין" (מגילה ב' ע"ב) וכן "בטל טעם לא בטלה תקנה" (שו"ת התשב"ץ חלק ד' א' ל"ב), או שמא חלב הגוי יהיה מותר במקרה זה.
 רש"י (ביצה ה' ע"א ד"ה 'הוי דבר שבמניין') מגדיר "דבר שבמניין" - דבר שחכמים נתכנסו בשבילו.
 ראשונים דנו האם במקרים בהם אין חשש שהגוי יערבב חלב טמא בחלב הטהור חלבו יהיה מותר. ניתן לומר שהראשונים שהתירו סוברים שחלב הגוי לא נאסר במניין והראשונים שאסרו סוברים שחלב הגוי נאסר במניין.
-הרדב"ז (חלק ד' ע"ה), התשב"ץ (חלק ד' (חוט המשולש) טור א סימן לב) והרשב"ש (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא".
+הרדב"ז (חלק ד' ע"ה), התשב"ץ (חלק ד' טור א' סימן ל"ב) והרשב"ש (סימן תקנ"ד) כותבים כולם במפורש שחלב הגוי לא נאסר במניין. עוד כותבים ש"הכל לפי העיתים ולפי המקומות" וכן "לא חששו רז"ל אלא למילתא דשכיחא".
 לעומתם בשו"ת מהר"י ברונא {}?} (תלמידו של תרומת הדשן) מביא בשם רבינו יונה שחלב נאסר במניין. וכך כתב גם החתם סופר {}
 {לכתוב על זה עוד, עוד פוסקים}
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 לומד מכאן הרשב"ש שאין לחשוש שיערבבו חלב יקר בחלב זול כיוון שזה יפגע בגוי. ויש לציין, כאן מדובר באיסור דאורייתא של הקרבת קרבן אסור בבית המקדש. ק"ו בחלב הגוי שאסור מדרבנן להרבה דעות (שהחשש הוא שמא יערב חלב טמא ומדאורייתא בטל ברוב).
 איסור דאורייתא או דרבנן:
 חלב טמא אסור מדאורייתא {?}. אבל לגבי חלב נכרי אמרה הגמרא (עבודה זרה, ל"ה ע"ב) שחלב נכרי אסור שמא יערב חלב טמא בחלב טהור ולא שמא יחליף חלב טהור בחלב טמא כיוון שאין מראיהן דומה. מכאן כתבו שאיסור חלב נכרי הוא מדרבנן, מכיוון שמדאורייתא החלב הטמא מתבטל ברוב החלב הטהור. ואין חשש שמא יערב הרבה חלב טמא במעט חלב טהור כיוון שזה ישנה את צבע החלב.
-כך מוכח מכל הראשונים שכתבו שאין חלב נכרי נאסר במניין ולכן בטל טעם בטלה תקנה. שהרי 'תקנה' הינה איסור דרבנן. {כל אלו שלמעלה..}. וכך כתב הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות י"ג י') והש"ך (יו"ד קי"ח ח').
+<nowiki>{{כך מוכח מכל הראשונים שכתבו שאין חלב נכרי נאסר במניין ולכן בטל טעם בטלה תקנה. שהרי 'תקנה' הינה איסור דרבנן. {כל אלו שלמעלה..}}</nowiki>}. וכך כתב הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות י"ג י') והש"ך (יו"ד קי"ח ח').
-התשב"ץ (חלק ג' קמ"ג) כתב שאיסורו מדאורייתא {למה?}.
+התשב"ץ (חלק ג' קמ"ג) כתב שאיסורו מספק דאורייתא שמא רוב החלב הוא חלב טמא {למה?}.
 חלב הנכרי בימינו:
 תשובה מפורסמת בעניין החלב הנכרי היא של הרב משה פיינשטין. הגרמ"פ כתב ארבע תשובות בעניין חלב נכרי. בתשובתו הראשונה (יו"ד חלק א מ"ז) כתב שהחלב הנכרי מותר כיוון שיש פיקוח ממשלתי על תאגידי החלב המוכרים חלב פרה וקנסות במקרה והתאגידים יערבבו חלב שאינו חלב פרה. יותר מזה, מחדש הרב פיינשטין שחלב זה אינו חלב נכרי כלל אלא  דינו כחלב ישראל, ולכן הגרמ"פ קורא לחלב "חלב החברות". הסיבה היא, שכדי שהחלב יהיה חלב ישראל, אין צריך דווקא ראייה של ישראל את הגוי חולב, אלא מספיקה ידיעה. ראיה היא רק הדרך שלנו לדעת שהחלה הינו חלב טהור. לכן, בעקבות הפיקוח על ייצור החלב אנו יודעים שהחלב הינו חלב טהור ולכן החלב הוא חלב ישראל. בתשובה זו כתב הרב פיינשטין שאפשר להקל בזה אך לבעלי נפש מן הראוי להחמיר. אבל בתשובתו האחרונה בנושא (יו"ד חלק ד' ה') כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק בלבד.
@@ שורה 67: / שורה 68: @@
 הרב נחום רבינביץ' (שיח נחום, מ"ד) כותב שיש לחלק בין טריפה שנעשתה בידי אדם לטריפה שנעשתה בידי שמים. כאשר הטריפה נעשתה בידי אדם אם ניתן לרפא אותה ויודעים זאת מראש אין היא נקראת כלל טריפה. אבל טריפה שנעשתה בידי שמים, גם אם ניתן לרפא אותה הבהמה אסורה, כדברי הרמב"ם. כך מחלק בשו"ת עונג יום טוב בשם הרא"ה (מוזכר בתשובה הנ"ל). בניתוחים מדובר בטריפה הנעשית ע"י אדם וניתן לרפא אותה, לכן אין היא כלל טריפה.
-דרבנן או דאורייתא:
+אבקת חלב נכרי:
-<nowiki>נחלקו הפוסקים האם האיסור של חלב נכרי הוא איסור מדברי חכמים או איסור מדברי תורה. לרוב הראשונים הוא איסור דרבנן, שלא חששו שמא החליף את כל או רוב החלב בחלב טמא כיוון שאין מראיהם דומה. אלא חששו שמא החליף חלק מועט מהחלב. ומין במינו בטל ברוב מדאורייתא, לכן איסור חלב נכרי הוא מדרבנן, ונמצא שהוא אסור אף אם ערבו מעט חלב טמא (רמב"ם מאכלות אסורות, י"ג י', עוד ראשונים).{}{}{}{}{}{}{}{{}</nowiki>
+בהר צבי (יורה דעה ק"ג, ק"ד), כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה לחמאה שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על חמאת הגוי שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי.
-כך כתב גם הש"ך (יו"ד קי"ח ח').
-התשב"ץ (חלק ג' קמ"ג) כותב שאיסורו מספק דאורייתא שמא רוב החלב הוא חלב טמא.
+החזו"א {} חולק על סברה זו של ההר צבי.
-אבקת חלב נכרי:
+אבקת מי גבינה:
 ישנם הרבה סוגי אבקות חלב נכרי: אבקת חלב מלא, אבקת חלב דל, אבקת חלב שמן, אבקת חלב כחוש, אבקת מי גבינה, קזאין, חלבוני חלב ועוד.
-בהר צבי (יורה דעה ק"ג, ק"ד), כתב שאפילו נאמר שחלב נאסר במנין, נוכל להתיר אבקת חלב נכרי. ר' צבי פסח פראנק מסתמך על דברי הראשונים המתירים חלב נכרי כיוון שאין מצוי שיערבו חלב טמא בחלב פרה כיוון שלא מצוי חלב טמא, וגם חלק מהחלב הטמא יקר יותר. א"כ היום אבקת חלב נכרי דומה במהותה לחמאה שלא נכללה בגזירת חלב נכרי כיוון שאין משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. כלומר, בחלב יש רכיב נזלי - מים ורכיב יבש, כאשר עושים חמאה משתמשים רק ברכיב המוצק והרכיב הנוזלי נפרד מהחלב, ובחלב טמא הרכיב הנוזלי מרובה ואין הרבה רכיב מוצק, ולכן לא משתלם לעשות חמאה מחלב טמא. הואיל וכך לא גזרו על חמאת הגוי שמא עשו אותה מחלב טמא. אותו הדבר באבקת חלב, שמשתמשים רק ברכיב המוצק ולא משתלם לעשותה מחלב טמא, ולכן לא נכללה בגזירת חלב נכרי.
+דיני אבקות החלב למיניהם (אבקת חלב טמא, דל, שמן, כחוש) הם אחד, כלומר, כולם נחשבים כאבקת חלב נכרי בה עסק בהר צבי(). {האם ואיך ניתן לכתוב ולפרט דברים אלו}.
-החזו"א {} חולק על סברה זו של ההר צבי.
 ----[[:קובץ:///C:/Users/Shlomo Bornstein/Documents/הלכה/כשרות, איסור והיתר/אבקת חלב נכרי.docx# ftnref1|[1]]] יורה דעה ק"ג.