462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←הצגת הסוגיא
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== הצגת הסוגיא == | == הצגת הסוגיא == | ||
''' | '''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקת אמוראים ותנאים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | ||
'''התוספות''' (צג ב) כתבו בדעת רבי מאיר, שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובדבר שישנו בעולם אך אינו ברשותו אין צריך שיהיה עבידי דאתו. | |||
''' | |||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
'''הרמב"ם''' מכירה כב א ב הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' חו"מ רט הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' שם רט ד. השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | '''הרמב"ם''' (מכירה כב א ב) הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' (חו"מ רט) הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' (שם רט ד). השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. [[כותרת הקישור]] | ||
==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ==== אם הקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, או שלא חל כלל ==== | ||
בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת רש"י אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. | בשו"ת '''מהר"ם מינץ''' (לה) כתב בדעת '''האור זרוע''', ולדעתו זו דעת '''ר"ת''' '''הרמב"ם''' ו'''הסמ"ג''', שהקניין חל, אלא שיכול לחזור בו, ואילו לדעת רש"י אין הקניין חל כלל. '''הנצי"ב מוולוזי'ן''' בפירושו העמק דבר בראשית (כו) בהרחב דבר (א), כתב שלדעת '''הרמב"ן''' ב"מ (סו ב) המכר חל אך יכול לחזור בו, ולדעת '''תוס'''' שם, אין המכר חל כלל. | ||