הבדלים בין גרסאות בדף "מצות ספירת העומר והחייבים בה"
←מדאורייתא או מדרבנן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>גם ה'''ראבי"ה''' (תקכו) כתב שהספירה היא מדאורייתא והולכים בספקה להחמיר. וכן מוכח דעת ה'''שבלי הלקט''' (רלד) שכתב בשם '''ר' ישעיה''' שספירת העומר היא מן התורה ולכן אפשר לברך עליה ביום טוב שני, ואין זה נחשב שעושהו חול. | <BR/>גם ה'''ראבי"ה''' (תקכו) כתב שהספירה היא מדאורייתא והולכים בספקה להחמיר. וכן מוכח דעת ה'''שבלי הלקט''' (רלד) שכתב בשם '''ר' ישעיה''' שספירת העומר היא מן התורה ולכן אפשר לברך עליה ביום טוב שני, ואין זה נחשב שעושהו חול. | ||
ב'''ספר הפרדס''' לר' אשר ממונתשון [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16250&st=&pgnum=151&hilite= (שער המעשה, ספירת העומר ד"ה איכא מאן)] מובא בשם '''ר' יעקב בר יקר''' שספירת השבועות אותה תלה הפסוק בעומר ואינה מן התורה אלא בזמן שמביאים עומר, אבל ספירת הימים חובה היא מן התורה אף בזמן שאין עומר. וכדבריו כתב '''רבנו ירוחם''' מדנפשיה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9380&st=&pgnum=68 (ה ד מד ג ד"ה ועוד איך)]. סברה זו מובאת גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש) וכתב שמטעם זה אומרים 'היום כך וכך ימים '''שהם''' | ב'''ספר הפרדס''' לר' אשר ממונתשון [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16250&st=&pgnum=151&hilite= (שער המעשה, ספירת העומר ד"ה איכא מאן)] מובא בשם '''ר' יעקב בר יקר''' שספירת השבועות אותה תלה הפסוק בעומר ואינה מן התורה אלא בזמן שמביאים עומר, אבל ספירת הימים חובה היא מן התורה אף בזמן שאין עומר. וכדבריו כתב '''רבנו ירוחם''' מדנפשיה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9380&st=&pgnum=68 (ה ד מד ג ד"ה ועוד איך)]. סברה זו מובאת גם ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה ויש) וכתב שמטעם זה אומרים 'היום כך וכך ימים '''שהם''' כך וכך שבועות {{ראה עוד|מצות ספירת העומר והחייבים בה|מדאורייתא או מדרבנן}}. | ||
דעת '''ספר החינוך''' (שו) תלויה בגירסאות השונות (ראה הוצאת מכון ירושלים הערות כב-כד). לפי גירסה אחת (שכנראה היתה לפני המנחת חינוך) משמע מתחילת דבריו שבזמן הזה הוא דרבנן, אך מסוף דבריו משמע שגם האידנא יש חיוב מהתורה. ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&st=&pgnum=243 (א)] הטה דעתו לדעת רוב הפוסקים שבזמן הזה הוא מדרבנן, ודלא כרמב"ם. אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' (ו קג) חלק עליו וכתב שדעת החינוך היא שהחיוב הוא מהתורה גם בלא בית מקדש, וכדרכו להימשך אחר הרמב"ם, ומה שכתב החינוך 'בזמן הבית' כוונתו שרק אז אומרים את המילה 'לעומר' או 'בעומר' כדברי הפוסקים, אבל עכשיו שליכא עומר, אין אנו סופרים אלא את הימים והשבועות. ובאמת שגם ב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ד"ה לספור העומר)] כתב בפשיטות את דעת החינוך יחד עם דעת הרמב"ם. | דעת '''ספר החינוך''' (שו) תלויה בגירסאות השונות (ראה הוצאת מכון ירושלים הערות כב-כד). לפי גירסה אחת (שכנראה היתה לפני המנחת חינוך) משמע מתחילת דבריו שבזמן הזה הוא דרבנן, אך מסוף דבריו משמע שגם האידנא יש חיוב מהתורה. ב'''מנחת חינוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37519&st=&pgnum=243 (א)] הטה דעתו לדעת רוב הפוסקים שבזמן הזה הוא מדרבנן, ודלא כרמב"ם. אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' (ו קג) חלק עליו וכתב שדעת החינוך היא שהחיוב הוא מהתורה גם בלא בית מקדש, וכדרכו להימשך אחר הרמב"ם, ומה שכתב החינוך 'בזמן הבית' כוונתו שרק אז אומרים את המילה 'לעומר' או 'בעומר' כדברי הפוסקים, אבל עכשיו שליכא עומר, אין אנו סופרים אלא את הימים והשבועות. ובאמת שגם ב'''באור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=186 (ד"ה לספור העומר)] כתב בפשיטות את דעת החינוך יחד עם דעת הרמב"ם. | ||